רכיבי המודל
המודל מאגד חמישה רכיבים ארגוניים ופסיכולוגיים־חברתיים השלובים זה בזה ומהווים יחד גישה מערכתית לניהול הקמפוס כמרחב משותף, ומציע פעולות וצעדים מובְנים לקידומם.
רכיבי המודל
המודל מאגד חמישה רכיבים ארגוניים ופסיכולוגיים־חברתיים השלובים זה בזה ומהווים יחד גישה מערכתית לניהול הקמפוס כמרחב משותף, ומציע פעולות וצעדים מובְנים לקידומם.
רכיבי המודל
המודל מאגד חמישה רכיבים ארגוניים ופסיכולוגיים־חברתיים השלובים זה בזה ומהווים יחד גישה מערכתית לניהול הקמפוס כמרחב משותף, ומציע פעולות וצעדים מובְנים לקידומם.
שייכות
שייכות
רכיב השייכות מבטא את המידה שבה כלל הסטודנטיות והסטודנטים, חברות וחברי הסגל האקדמי והמנהלי, מרגישים ותופסים עצמם כחלק אינטגרלי מהמוסד בכללותו ומהיחידה שבה הם לומדים ועובדים, ומרגישים שהם - על זהויותיהם השונות - מתקבלים במוסד וביחידה.
רכיב השייכות מבטא את המידה שבה כלל הסטודנטיות והסטודנטים, חברות וחברי הסגל האקדמי והמנהלי, מרגישים ותופסים עצמם כחלק אינטגרלי מהמוסד בכללותו ומהיחידה שבה הם לומדים ועובדים, ומרגישים שהם - על זהויותיהם השונות - מתקבלים במוסד וביחידה.
הרחבה תיאורטית
תחושת שייכות של קבוצות מיעוט
בהתאם, נמצא כי התערבויות פסיכו-חברתיות שהתמקדו בהעלאת תחושת השייכות בקרב סטודנטיות וסטודנטים מקבוצות מיעוט, הפחיתו את פערי ההישגים האקדמיים (Spitzer and Aronson, 2015) ובכך תרמו למיצוי הפוטנציאל להשכלה גבוהה בקרב סטודנטים וסטודנטיות מאוכלוסיות מגוונות.
עבור סטודנטיות וסטודנטים וסגלים מקבוצות גיוון, האפשרות לחוש חיבור והזדהות הינה מורכבת יותר. היא מושפעת הן מחוויית השייכות הבסיסית אל קבוצת ההשתייכות הראשונית שלהם, והן מחוויית היותם שייכים לקבוצת מיעוט אל מול קבוצת הרוב במרחב האקדמי.
ואמנם, סטודנטים מקבוצות מיעוט מועדים יותר לחוות את השתייכותם כפחותה וכמוטלת בספק, וחוויה זו מקושרת להישגים לימודיים נמוכים יותר ולשיעורי נשירה גבוהים יותר (Stayorn, 2018).
שייכות במרחב האקדמי
כאשר הצורך בשייכות אינו מקבל מענה, או נענה באופן חלקי בלבד, הפרט מחפש באופן מתמיד רמזים מהסביבה שיאששו או יפריכו את תחושותיו באשר להשתייכותו. עיסוק מתמיד זה עלול לפגוע בתפקוד הקוגניטיבי והרגשי (Scorgie and Forlin, 2019) ולהשפיע לרעה על בריאותו הגופנית והנפשית (Walton and Cohen, 2007; 2011).
רכיב השייכות (belonging) קשור לתחושת ההזדהות של הפרט עם הזהות הקולקטיבית של המוסד או של יחידת הלימוד וערכיהם, לקשריו הבין־אישיים עם פרטים אחרים – סטודנטים וסטודנטיות וסגלים אקדמיים ומנהליים – ולמשמעות של כל אלה בתפיסתו העצמית.
למדיניות המוסד וליחסים הנרקמים בין הקבוצות השונות בקמפוס – יש השפעה ישירה על תחושת השייכות או הניכור של חברות וחברי הקהילה האקדמית.
הצורך בשייכות
במקביל, החברות בקבוצה מהווה מרכיב חשוב בתפיסתו העצמית של הפרט ומקור להערכה עצמית חיובית (Tajfel and Turner, 1978, 1979; Harris and Cameron, 2005).
הצורך של פרטים להשתייך לקבוצה ולהרגיש מקובלים ומוערכים על ידי חבריה הוא צורך בסיסי ומשמעותי עבור כל בני האדם (Tajfel & Turner, 1978, 1979; Baumeister & Leary, 1995).
צורך הזה מסופק כאשר הפרט מקיים אינטראקציות חיוביות ומשמעותיות עם חברות וחברי הקבוצה לאורך זמן, וכך הוא חש חיבור והזדהות עמה.
תחושת שייכות
השייכות היא אחד הצרכים האנושיים הבסיסיים והעמוקים ביותר. לחוויית השייכות השפעה על תחושת הערך העצמי, על הקשר בין אנשים מקבוצות שונות, ועל המוטיבציה, ההתמדה וההצלחה האקדמית.
הרחבה תיאורטית
תחושת שייכות של קבוצות מיעוט
בהתאם, נמצא כי התערבויות פסיכו-חברתיות שהתמקדו בהעלאת תחושת השייכות בקרב סטודנטיות וסטודנטים מקבוצות מיעוט, הפחיתו את פערי ההישגים האקדמיים (Spitzer and Aronson, 2015) ובכך תרמו למיצוי הפוטנציאל להשכלה גבוהה בקרב סטודנטים וסטודנטיות מאוכלוסיות מגוונות.
עבור סטודנטיות וסטודנטים וסגלים מקבוצות גיוון, האפשרות לחוש חיבור והזדהות הינה מורכבת יותר. היא מושפעת הן מחוויית השייכות הבסיסית אל קבוצת ההשתייכות הראשונית שלהם, והן מחוויית היותם שייכים לקבוצת מיעוט אל מול קבוצת הרוב במרחב האקדמי.
ואמנם, סטודנטים מקבוצות מיעוט מועדים יותר לחוות את השתייכותם כפחותה וכמוטלת בספק, וחוויה זו מקושרת להישגים לימודיים נמוכים יותר ולשיעורי נשירה גבוהים יותר (Stayorn, 2018).
שייכות במרחב האקדמי
כאשר הצורך בשייכות אינו מקבל מענה, או נענה באופן חלקי בלבד, הפרט מחפש באופן מתמיד רמזים מהסביבה שיאששו או יפריכו את תחושותיו באשר להשתייכותו. עיסוק מתמיד זה עלול לפגוע בתפקוד הקוגניטיבי והרגשי (Scorgie and Forlin, 2019) ולהשפיע לרעה על בריאותו הגופנית והנפשית (Walton and Cohen, 2007; 2011).
רכיב השייכות (belonging) קשור לתחושת ההזדהות של הפרט עם הזהות הקולקטיבית של המוסד או של יחידת הלימוד וערכיהם, לקשריו הבין־אישיים עם פרטים אחרים – סטודנטים וסטודנטיות וסגלים אקדמיים ומנהליים – ולמשמעות של כל אלה בתפיסתו העצמית.
למדיניות המוסד וליחסים הנרקמים בין הקבוצות השונות בקמפוס – יש השפעה ישירה על תחושת השייכות או הניכור של חברות וחברי הקהילה האקדמית.
הצורך בשייכות
במקביל, החברות בקבוצה מהווה מרכיב חשוב בתפיסתו העצמית של הפרט ומקור להערכה עצמית חיובית (Tajfel and Turner, 1978, 1979; Harris and Cameron, 2005).
הצורך של פרטים להשתייך לקבוצה ולהרגיש מקובלים ומוערכים על ידי חבריה הוא צורך בסיסי ומשמעותי עבור כל בני האדם (Tajfel & Turner, 1978, 1979; Baumeister & Leary, 1995).
צורך הזה מסופק כאשר הפרט מקיים אינטראקציות חיוביות ומשמעותיות עם חברות וחברי הקבוצה לאורך זמן, וכך הוא חש חיבור והזדהות עמה.
תחושת שייכות
השייכות היא אחד הצרכים האנושיים הבסיסיים והעמוקים ביותר. לחוויית השייכות השפעה על תחושת הערך העצמי, על הקשר בין אנשים מקבוצות שונות, ועל המוטיבציה, ההתמדה וההצלחה האקדמית.
הרחבה תיאורטית
תחושת שייכות של קבוצות מיעוט
בהתאם, נמצא כי התערבויות פסיכו-חברתיות שהתמקדו בהעלאת תחושת השייכות בקרב סטודנטיות וסטודנטים מקבוצות מיעוט, הפחיתו את פערי ההישגים האקדמיים (Spitzer and Aronson, 2015) ובכך תרמו למיצוי הפוטנציאל להשכלה גבוהה בקרב סטודנטים וסטודנטיות מאוכלוסיות מגוונות.
עבור סטודנטיות וסטודנטים וסגלים מקבוצות גיוון, האפשרות לחוש חיבור והזדהות הינה מורכבת יותר. היא מושפעת הן מחוויית השייכות הבסיסית אל קבוצת ההשתייכות הראשונית שלהם, והן מחוויית היותם שייכים לקבוצת מיעוט אל מול קבוצת הרוב במרחב האקדמי.
ואמנם, סטודנטים מקבוצות מיעוט מועדים יותר לחוות את השתייכותם כפחותה וכמוטלת בספק, וחוויה זו מקושרת להישגים לימודיים נמוכים יותר ולשיעורי נשירה גבוהים יותר (Stayorn, 2018).
שייכות במרחב האקדמי
כאשר הצורך בשייכות אינו מקבל מענה, או נענה באופן חלקי בלבד, הפרט מחפש באופן מתמיד רמזים מהסביבה שיאששו או יפריכו את תחושותיו באשר להשתייכותו. עיסוק מתמיד זה עלול לפגוע בתפקוד הקוגניטיבי והרגשי (Scorgie and Forlin, 2019) ולהשפיע לרעה על בריאותו הגופנית והנפשית (Walton and Cohen, 2007; 2011).
רכיב השייכות (belonging) קשור לתחושת ההזדהות של הפרט עם הזהות הקולקטיבית של המוסד או של יחידת הלימוד וערכיהם, לקשריו הבין־אישיים עם פרטים אחרים – סטודנטים וסטודנטיות וסגלים אקדמיים ומנהליים – ולמשמעות של כל אלה בתפיסתו העצמית.
למדיניות המוסד וליחסים הנרקמים בין הקבוצות השונות בקמפוס – יש השפעה ישירה על תחושת השייכות או הניכור של חברות וחברי הקהילה האקדמית.
הצורך בשייכות
במקביל, החברות בקבוצה מהווה מרכיב חשוב בתפיסתו העצמית של הפרט ומקור להערכה עצמית חיובית (Tajfel and Turner, 1978, 1979; Harris and Cameron, 2005).
הצורך של פרטים להשתייך לקבוצה ולהרגיש מקובלים ומוערכים על ידי חבריה הוא צורך בסיסי ומשמעותי עבור כל בני האדם (Tajfel & Turner, 1978, 1979; Baumeister & Leary, 1995).
צורך הזה מסופק כאשר הפרט מקיים אינטראקציות חיוביות ומשמעותיות עם חברות וחברי הקבוצה לאורך זמן, וכך הוא חש חיבור והזדהות עמה.
תחושת שייכות
השייכות היא אחד הצרכים האנושיים הבסיסיים והעמוקים ביותר. לחוויית השייכות השפעה על תחושת הערך העצמי, על הקשר בין אנשים מקבוצות שונות, ועל המוטיבציה, ההתמדה וההצלחה האקדמית.
מה ניתן לעשות כדי לחזק תחושת שייכות?
להלן ערוצי פעולה והצעות לצעדים אופרטיביים שמטרתם לחזק את תחושת השייכות של סטודנטיות וסטודנטים, סגל מנהלי וסגל אקדמי, בכל אחד משלושת שלבי המודל - החל מפעולות והתערבויות מיידיות, דרך ביסוס שגרות קבועות ועד ליישום תוכניות עומק מתמשכות.
איך מיישמים
ברכות למועדים וחגים של קבוצות חברתיות שונות
מועדים וחגים מגוונים
ברכות וציון חגים מגוונים להנכחת נורמה המעודדת מגוון תרבותי, הכרות בין-קבוצתית ויחס של כבוד ופתיחות כלפי כלל הקבוצות החברתיות בקמפוס.
מומלץ להוסיף ליומן הדיגיטלי לוח שנה מגוון הכולל את כל החגים והמועדים הרלוונטיים לדתות השונות ולחיים בישראל.
ברכות למועדים וחגים של קבוצות חברתיות שונות
מועדים וחגים מגוונים
ברכות וציון חגים מגוונים להנכחת נורמה המעודדת מגוון תרבותי, הכרות בין-קבוצתית ויחס של כבוד ופתיחות כלפי כלל הקבוצות החברתיות בקמפוס.
מומלץ להוסיף ליומן הדיגיטלי לוח שנה מגוון הכולל את כל החגים והמועדים הרלוונטיים לדתות השונות ולחיים בישראל.
ברכות למועדים וחגים של קבוצות חברתיות שונות
מועדים וחגים מגוונים
ברכות וציון חגים מגוונים להנכחת נורמה המעודדת מגוון תרבותי, הכרות בין-קבוצתית ויחס של כבוד ופתיחות כלפי כלל הקבוצות החברתיות בקמפוס.
מומלץ להוסיף ליומן הדיגיטלי לוח שנה מגוון הכולל את כל החגים והמועדים הרלוונטיים לדתות השונות ולחיים בישראל.
ברכות למועדים וחגים של קבוצות חברתיות שונות
מועדים וחגים מגוונים
ברכות וציון חגים מגוונים להנכחת נורמה המעודדת מגוון תרבותי, הכרות בין-קבוצתית ויחס של כבוד ופתיחות כלפי כלל הקבוצות החברתיות בקמפוס.
מומלץ להוסיף ליומן הדיגיטלי לוח שנה מגוון הכולל את כל החגים והמועדים הרלוונטיים לדתות השונות ולחיים בישראל.
מפגשי גיבוש ורישות לשיתוף בחוויות ובהתמודדויות
רשתות תמיכה
יצירת הזדמנויות ומרחבים ייעודיים למפגש, הכרות, שיח וחיזוק הקשר הישיר בין סטודנטיות וסטודנטים מקבוצות מיעוט.
ניתן להיעזר ביחידה לגיוון, הכללה וקהילה לארגון מפגשים קהילתיים לסטודנטיות וסטודנטים, לסגל ולצוותים מקבוצות מיעוט.
מפגשי גיבוש ורישות לשיתוף בחוויות ובהתמודדויות
רשתות תמיכה
יצירת הזדמנויות ומרחבים ייעודיים למפגש, הכרות, שיח וחיזוק הקשר הישיר בין סטודנטיות וסטודנטים מקבוצות מיעוט.
ניתן להיעזר ביחידה לגיוון, הכללה וקהילה לארגון מפגשים קהילתיים לסטודנטיות וסטודנטים, לסגל ולצוותים מקבוצות מיעוט.
מפגשי גיבוש ורישות לשיתוף בחוויות ובהתמודדויות
רשתות תמיכה
יצירת הזדמנויות ומרחבים ייעודיים למפגש, הכרות, שיח וחיזוק הקשר הישיר בין סטודנטיות וסטודנטים מקבוצות מיעוט.
ניתן להיעזר ביחידה לגיוון, הכללה וקהילה לארגון מפגשים קהילתיים לסטודנטיות וסטודנטים, לסגל ולצוותים מקבוצות מיעוט.
מפגשי גיבוש ורישות לשיתוף בחוויות ובהתמודדויות
רשתות תמיכה
יצירת הזדמנויות ומרחבים ייעודיים למפגש, הכרות, שיח וחיזוק הקשר הישיר בין סטודנטיות וסטודנטים מקבוצות מיעוט.
ניתן להיעזר ביחידה לגיוון, הכללה וקהילה לארגון מפגשים קהילתיים לסטודנטיות וסטודנטים, לסגל ולצוותים מקבוצות מיעוט.
הנגשת מידע ומענים לשעת חירום
הנגשה רב-לשונית
פיתוח והפצה של חומרי הסברה ומידע לגבי נהלים, זכויות, מענים זמינים בעת משבר או חירום, בעברית ובערבית (ובשפות רלוונטיות נוספות).
בעתות משבר, דוברי שפת מיעוט חווים לחץ נוסף כשאינם מקבלים מידע בשפתם. הנגשה שפתית והאפשרות לקבל עזרה בשפת האם מפחיתה חוסר ודאות ותחושת ניכור במצבי חירום, מגבירה תחושת מסוגלות ושליטה, ומבססת תחושת אמון, ביטחון אישי ושייכות.
על כן, חשוב שמסגרות התמיכה של המוסד יציעו מענים לשעת חירום בעברית ובערבית, ובשפות נוספות לפי צורך, כדי שכל קהילת הקמפוס תקבל מידע חיוני ללא מחסום שפה ותדע למי לפנות בבקשות סיוע או תלונות על מצבים פוגעניים.
הצעת תמיכה בשפות שונות לא רק מגבירה את הסיכוי שקבוצות שאינן דוברות עברית כשפת אם יפנו לקבל תמיכה, אלא מהווה איתות נורמטיבי חשוב המדגיש את החשיבות שהמוסד מייחס לתחושת הביטחון והשייכות של כלל באות ובאי הקמפוס, מכל הקבוצות.
יש לוודא כי הסגל האקדמי והמנהלי מכיר את הכתובות הרלוונטיות במוסד הן עבור הסטודנטיות והסטודנטים והן עבור חברות וחברי הסגל.
הנגשת מידע ומענים לשעת חירום
הנגשה רב-לשונית
פיתוח והפצה של חומרי הסברה ומידע לגבי נהלים, זכויות, מענים זמינים בעת משבר או חירום, בעברית ובערבית (ובשפות רלוונטיות נוספות).
בעתות משבר, דוברי שפת מיעוט חווים לחץ נוסף כשאינם מקבלים מידע בשפתם. הנגשה שפתית והאפשרות לקבל עזרה בשפת האם מפחיתה חוסר ודאות ותחושת ניכור במצבי חירום, מגבירה תחושת מסוגלות ושליטה, ומבססת תחושת אמון, ביטחון אישי ושייכות.
על כן, חשוב שמסגרות התמיכה של המוסד יציעו מענים לשעת חירום בעברית ובערבית, ובשפות נוספות לפי צורך, כדי שכל קהילת הקמפוס תקבל מידע חיוני ללא מחסום שפה ותדע למי לפנות בבקשות סיוע או תלונות על מצבים פוגעניים.
הצעת תמיכה בשפות שונות לא רק מגבירה את הסיכוי שקבוצות שאינן דוברות עברית כשפת אם יפנו לקבל תמיכה, אלא מהווה איתות נורמטיבי חשוב המדגיש את החשיבות שהמוסד מייחס לתחושת הביטחון והשייכות של כלל באות ובאי הקמפוס, מכל הקבוצות.
יש לוודא כי הסגל האקדמי והמנהלי מכיר את הכתובות הרלוונטיות במוסד הן עבור הסטודנטיות והסטודנטים והן עבור חברות וחברי הסגל.
הנגשת מידע ומענים לשעת חירום
הנגשה רב-לשונית
פיתוח והפצה של חומרי הסברה ומידע לגבי נהלים, זכויות, מענים זמינים בעת משבר או חירום, בעברית ובערבית (ובשפות רלוונטיות נוספות).
בעתות משבר, דוברי שפת מיעוט חווים לחץ נוסף כשאינם מקבלים מידע בשפתם. הנגשה שפתית והאפשרות לקבל עזרה בשפת האם מפחיתה חוסר ודאות ותחושת ניכור במצבי חירום, מגבירה תחושת מסוגלות ושליטה, ומבססת תחושת אמון, ביטחון אישי ושייכות.
על כן, חשוב שמסגרות התמיכה של המוסד יציעו מענים לשעת חירום בעברית ובערבית, ובשפות נוספות לפי צורך, כדי שכל קהילת הקמפוס תקבל מידע חיוני ללא מחסום שפה ותדע למי לפנות בבקשות סיוע או תלונות על מצבים פוגעניים.
הצעת תמיכה בשפות שונות לא רק מגבירה את הסיכוי שקבוצות שאינן דוברות עברית כשפת אם יפנו לקבל תמיכה, אלא מהווה איתות נורמטיבי חשוב המדגיש את החשיבות שהמוסד מייחס לתחושת הביטחון והשייכות של כלל באות ובאי הקמפוס, מכל הקבוצות.
יש לוודא כי הסגל האקדמי והמנהלי מכיר את הכתובות הרלוונטיות במוסד הן עבור הסטודנטיות והסטודנטים והן עבור חברות וחברי הסגל.
הנגשת מידע ומענים לשעת חירום
הנגשה רב-לשונית
פיתוח והפצה של חומרי הסברה ומידע לגבי נהלים, זכויות, מענים זמינים בעת משבר או חירום, בעברית ובערבית (ובשפות רלוונטיות נוספות).
בעתות משבר, דוברי שפת מיעוט חווים לחץ נוסף כשאינם מקבלים מידע בשפתם. הנגשה שפתית והאפשרות לקבל עזרה בשפת האם מפחיתה חוסר ודאות ותחושת ניכור במצבי חירום, מגבירה תחושת מסוגלות ושליטה, ומבססת תחושת אמון, ביטחון אישי ושייכות.
על כן, חשוב שמסגרות התמיכה של המוסד יציעו מענים לשעת חירום בעברית ובערבית, ובשפות נוספות לפי צורך, כדי שכל קהילת הקמפוס תקבל מידע חיוני ללא מחסום שפה ותדע למי לפנות בבקשות סיוע או תלונות על מצבים פוגעניים.
הצעת תמיכה בשפות שונות לא רק מגבירה את הסיכוי שקבוצות שאינן דוברות עברית כשפת אם יפנו לקבל תמיכה, אלא מהווה איתות נורמטיבי חשוב המדגיש את החשיבות שהמוסד מייחס לתחושת הביטחון והשייכות של כלל באות ובאי הקמפוס, מכל הקבוצות.
יש לוודא כי הסגל האקדמי והמנהלי מכיר את הכתובות הרלוונטיות במוסד הן עבור הסטודנטיות והסטודנטים והן עבור חברות וחברי הסגל.
מענים מיידיים/קצרי טווח
01
איך מיישמים
פרסום לוח שנה רב-תרבותי הכולל התייחסות למועדים מגוונים
מועדים וחגים מגוונים
ציון מועדי חגים וימים מיוחדים של כלל הקבוצות הלומדות ועובדות בקמפוס בלוח השנה.
מעבר להיותו מכשיר מארגן ומסנכרן, לוח השנה האקדמי הוא ביטוי לנוף התרבותי באקדמיה באמצעותו יכולות קבוצות השייכות השונות לקבל ייצוג וביטוי סימבולי ממוסד (מעיין, 2021).
לוח שנה מכליל, שמצוינים בו חגים ומועדים של כלל הקבוצות הלומדות ועובדות בקמפוס, מבטא הכרה רב-תרבותית במרחב האקדמי המגוון, מגביר את תחושת השייכות של קבוצות המיעוט ובד בבד מנכיח את זהותן ותרבותן.
נוסף על כך, ציון מועדיהן של הקבוצות השונות מזמין התייחסות אליהם (למשל דרך ברכות רשמיות ובלתי רשמיות) ומעודד התחשבות והתאמה של זמני החופשות, המבחנים, מועדי ההגשה ושעות הפעילות למועדים אלה.
פרסום לוח שנה רב-תרבותי הכולל התייחסות למועדים מגוונים
מועדים וחגים מגוונים
ציון מועדי חגים וימים מיוחדים של כלל הקבוצות הלומדות ועובדות בקמפוס בלוח השנה.
מעבר להיותו מכשיר מארגן ומסנכרן, לוח השנה האקדמי הוא ביטוי לנוף התרבותי באקדמיה באמצעותו יכולות קבוצות השייכות השונות לקבל ייצוג וביטוי סימבולי ממוסד (מעיין, 2021).
לוח שנה מכליל, שמצוינים בו חגים ומועדים של כלל הקבוצות הלומדות ועובדות בקמפוס, מבטא הכרה רב-תרבותית במרחב האקדמי המגוון, מגביר את תחושת השייכות של קבוצות המיעוט ובד בבד מנכיח את זהותן ותרבותן.
נוסף על כך, ציון מועדיהן של הקבוצות השונות מזמין התייחסות אליהם (למשל דרך ברכות רשמיות ובלתי רשמיות) ומעודד התחשבות והתאמה של זמני החופשות, המבחנים, מועדי ההגשה ושעות הפעילות למועדים אלה.
פרסום לוח שנה רב-תרבותי הכולל התייחסות למועדים מגוונים
מועדים וחגים מגוונים
ציון מועדי חגים וימים מיוחדים של כלל הקבוצות הלומדות ועובדות בקמפוס בלוח השנה.
מעבר להיותו מכשיר מארגן ומסנכרן, לוח השנה האקדמי הוא ביטוי לנוף התרבותי באקדמיה באמצעותו יכולות קבוצות השייכות השונות לקבל ייצוג וביטוי סימבולי ממוסד (מעיין, 2021).
לוח שנה מכליל, שמצוינים בו חגים ומועדים של כלל הקבוצות הלומדות ועובדות בקמפוס, מבטא הכרה רב-תרבותית במרחב האקדמי המגוון, מגביר את תחושת השייכות של קבוצות המיעוט ובד בבד מנכיח את זהותן ותרבותן.
נוסף על כך, ציון מועדיהן של הקבוצות השונות מזמין התייחסות אליהם (למשל דרך ברכות רשמיות ובלתי רשמיות) ומעודד התחשבות והתאמה של זמני החופשות, המבחנים, מועדי ההגשה ושעות הפעילות למועדים אלה.
פרסום לוח שנה רב-תרבותי הכולל התייחסות למועדים מגוונים
מועדים וחגים מגוונים
ציון מועדי חגים וימים מיוחדים של כלל הקבוצות הלומדות ועובדות בקמפוס בלוח השנה.
מעבר להיותו מכשיר מארגן ומסנכרן, לוח השנה האקדמי הוא ביטוי לנוף התרבותי באקדמיה באמצעותו יכולות קבוצות השייכות השונות לקבל ייצוג וביטוי סימבולי ממוסד (מעיין, 2021).
לוח שנה מכליל, שמצוינים בו חגים ומועדים של כלל הקבוצות הלומדות ועובדות בקמפוס, מבטא הכרה רב-תרבותית במרחב האקדמי המגוון, מגביר את תחושת השייכות של קבוצות המיעוט ובד בבד מנכיח את זהותן ותרבותן.
נוסף על כך, ציון מועדיהן של הקבוצות השונות מזמין התייחסות אליהם (למשל דרך ברכות רשמיות ובלתי רשמיות) ומעודד התחשבות והתאמה של זמני החופשות, המבחנים, מועדי ההגשה ושעות הפעילות למועדים אלה.
הקמת פורומים של סטודנטים וסגלים מקבוצות מגוון
רשתות תמיכה
פלטפורמה לביטוי חוויות וצרכים ייחודיים, לתמיכה הדדית בין חברות וחברי קבוצות מגוון, לחיזוק תחושת קהילה ולפעולה קבוצתית אקטיבית לייזום ופיתוח פתרונות ודרכי התמודדות.
קבוצות חשיבה ולמידה הומוגניות של קבוצות מיעוט לשם התייעצות ותמיכה הדדית, הן של סטודנטיות וסטודנטים והן בקרב הסגל, משמשות במה לשיח פנימי ומגבירות תחושת שייכות וסולידריות.
במוסדות אקדמיים רבים פועלים אחוות ותאים גאים שמטרתם ליצור מרחבים חברתיים-אקדמיים בטוחים, מכילים וסובלניים עבור כלל הלהט"ב בקמפוס. המפגשים כוללים פעילויות ותכנים שונים הקשורים לקהילה, לקידום זכויותיה ולהובלת שינוי חברתי, ומטרתם לחזק את תחושת השייכות והמימוש העצמי של חברות וחברי הקהילה.
ראו עוד: האחווה הסטודנטיאלית הגאה
מומלץ ליזום ולתמוך גם בהקמת מרחב שיח ולמידה עבור חברות וחברי קבוצות מיעוט מקרב הסגלים, בו יוכלו לדון, למשל, בשאלות מהותיות מבחינת ההוראה והמחקר, ולקדם שיח פנימי המתמודד עם האתגרים הייחודיים להם כסגל במוסד.
הקמת פורומים של סטודנטים וסגלים מקבוצות מגוון
רשתות תמיכה
פלטפורמה לביטוי חוויות וצרכים ייחודיים, לתמיכה הדדית בין חברות וחברי קבוצות מגוון, לחיזוק תחושת קהילה ולפעולה קבוצתית אקטיבית לייזום ופיתוח פתרונות ודרכי התמודדות.
קבוצות חשיבה ולמידה הומוגניות של קבוצות מיעוט לשם התייעצות ותמיכה הדדית, הן של סטודנטיות וסטודנטים והן בקרב הסגל, משמשות במה לשיח פנימי ומגבירות תחושת שייכות וסולידריות.
במוסדות אקדמיים רבים פועלים אחוות ותאים גאים שמטרתם ליצור מרחבים חברתיים-אקדמיים בטוחים, מכילים וסובלניים עבור כלל הלהט"ב בקמפוס. המפגשים כוללים פעילויות ותכנים שונים הקשורים לקהילה, לקידום זכויותיה ולהובלת שינוי חברתי, ומטרתם לחזק את תחושת השייכות והמימוש העצמי של חברות וחברי הקהילה.
ראו עוד: האחווה הסטודנטיאלית הגאה
מומלץ ליזום ולתמוך גם בהקמת מרחב שיח ולמידה עבור חברות וחברי קבוצות מיעוט מקרב הסגלים, בו יוכלו לדון, למשל, בשאלות מהותיות מבחינת ההוראה והמחקר, ולקדם שיח פנימי המתמודד עם האתגרים הייחודיים להם כסגל במוסד.
הקמת פורומים של סטודנטים וסגלים מקבוצות מגוון
רשתות תמיכה
פלטפורמה לביטוי חוויות וצרכים ייחודיים, לתמיכה הדדית בין חברות וחברי קבוצות מגוון, לחיזוק תחושת קהילה ולפעולה קבוצתית אקטיבית לייזום ופיתוח פתרונות ודרכי התמודדות.
קבוצות חשיבה ולמידה הומוגניות של קבוצות מיעוט לשם התייעצות ותמיכה הדדית, הן של סטודנטיות וסטודנטים והן בקרב הסגל, משמשות במה לשיח פנימי ומגבירות תחושת שייכות וסולידריות.
במוסדות אקדמיים רבים פועלים אחוות ותאים גאים שמטרתם ליצור מרחבים חברתיים-אקדמיים בטוחים, מכילים וסובלניים עבור כלל הלהט"ב בקמפוס. המפגשים כוללים פעילויות ותכנים שונים הקשורים לקהילה, לקידום זכויותיה ולהובלת שינוי חברתי, ומטרתם לחזק את תחושת השייכות והמימוש העצמי של חברות וחברי הקהילה.
ראו עוד: האחווה הסטודנטיאלית הגאה
מומלץ ליזום ולתמוך גם בהקמת מרחב שיח ולמידה עבור חברות וחברי קבוצות מיעוט מקרב הסגלים, בו יוכלו לדון, למשל, בשאלות מהותיות מבחינת ההוראה והמחקר, ולקדם שיח פנימי המתמודד עם האתגרים הייחודיים להם כסגל במוסד.
הקמת פורומים של סטודנטים וסגלים מקבוצות מגוון
רשתות תמיכה
פלטפורמה לביטוי חוויות וצרכים ייחודיים, לתמיכה הדדית בין חברות וחברי קבוצות מגוון, לחיזוק תחושת קהילה ולפעולה קבוצתית אקטיבית לייזום ופיתוח פתרונות ודרכי התמודדות.
קבוצות חשיבה ולמידה הומוגניות של קבוצות מיעוט לשם התייעצות ותמיכה הדדית, הן של סטודנטיות וסטודנטים והן בקרב הסגל, משמשות במה לשיח פנימי ומגבירות תחושת שייכות וסולידריות.
במוסדות אקדמיים רבים פועלים אחוות ותאים גאים שמטרתם ליצור מרחבים חברתיים-אקדמיים בטוחים, מכילים וסובלניים עבור כלל הלהט"ב בקמפוס. המפגשים כוללים פעילויות ותכנים שונים הקשורים לקהילה, לקידום זכויותיה ולהובלת שינוי חברתי, ומטרתם לחזק את תחושת השייכות והמימוש העצמי של חברות וחברי הקהילה.
ראו עוד: האחווה הסטודנטיאלית הגאה
מומלץ ליזום ולתמוך גם בהקמת מרחב שיח ולמידה עבור חברות וחברי קבוצות מיעוט מקרב הסגלים, בו יוכלו לדון, למשל, בשאלות מהותיות מבחינת ההוראה והמחקר, ולקדם שיח פנימי המתמודד עם האתגרים הייחודיים להם כסגל במוסד.
הצבת שילוט תלת-שפתי במרחב הציבורי
הנגשה רב-לשונית
שלטי הכוונה, שלטי מידע, שילוט אלקטרוני, שמות הבניינים והאזורים השונים, שילוט על הדלתות וכיו"ב.
לשפות המיוצגות בנוף הלשוני בקמפוס תרומה רבה להכרה התרבותית ולתחושת השייכות של הקבוצות המרכזיות הלומדות במוסד.
הכרה בשפה היא סמל רב-עוצמה להכרה בזהות התרבותית וזכותה להתקיים במרחב הציבורי. זהו איתות ממסדי חזק לכלל הסטודנטיות והסטודנטים והסגלים.
מומלץ לנקוט קו אחיד ועקבי הכולל שילוט בשלוש שפות: עברית, ערבית ואנגלית, שיישקף את המציאות היום-יומית של כלל הסטודנטיות והסטודנטים הלומדים בקמפוס ואורחיו, ויהווה עבורם עוגן של שייכות ונוחות במרחב.
להוספת השפה הערבית בפרט משמעות פסיכו-חברתית כפולה, הן עבור באות ובאי הקמפוס הערבים והן עבור קבוצות הרוב היהודיות, בהעבירה מסר של הכללה, קבלה וקידום רב-תרבותיות מחד, כמו גם בהכרה והנכחה אקטיבית של זהות לאומית ותרבותית שבמקרים רבים נמחקת ממרחבים אחרים בישראל.
שילוט בשלוש שפות באוניברסיטת חיפה:
הצבת שילוט תלת-שפתי במרחב הציבורי
הנגשה רב-לשונית
שלטי הכוונה, שלטי מידע, שילוט אלקטרוני, שמות הבניינים והאזורים השונים, שילוט על הדלתות וכיו"ב.
לשפות המיוצגות בנוף הלשוני בקמפוס תרומה רבה להכרה התרבותית ולתחושת השייכות של הקבוצות המרכזיות הלומדות במוסד.
הכרה בשפה היא סמל רב-עוצמה להכרה בזהות התרבותית וזכותה להתקיים במרחב הציבורי. זהו איתות ממסדי חזק לכלל הסטודנטיות והסטודנטים והסגלים.
מומלץ לנקוט קו אחיד ועקבי הכולל שילוט בשלוש שפות: עברית, ערבית ואנגלית, שיישקף את המציאות היום-יומית של כלל הסטודנטיות והסטודנטים הלומדים בקמפוס ואורחיו, ויהווה עבורם עוגן של שייכות ונוחות במרחב.
להוספת השפה הערבית בפרט משמעות פסיכו-חברתית כפולה, הן עבור באות ובאי הקמפוס הערבים והן עבור קבוצות הרוב היהודיות, בהעבירה מסר של הכללה, קבלה וקידום רב-תרבותיות מחד, כמו גם בהכרה והנכחה אקטיבית של זהות לאומית ותרבותית שבמקרים רבים נמחקת ממרחבים אחרים בישראל.
שילוט בשלוש שפות באוניברסיטת חיפה:
הצבת שילוט תלת-שפתי במרחב הציבורי
הנגשה רב-לשונית
שלטי הכוונה, שלטי מידע, שילוט אלקטרוני, שמות הבניינים והאזורים השונים, שילוט על הדלתות וכיו"ב.
לשפות המיוצגות בנוף הלשוני בקמפוס תרומה רבה להכרה התרבותית ולתחושת השייכות של הקבוצות המרכזיות הלומדות במוסד.
הכרה בשפה היא סמל רב-עוצמה להכרה בזהות התרבותית וזכותה להתקיים במרחב הציבורי. זהו איתות ממסדי חזק לכלל הסטודנטיות והסטודנטים והסגלים.
מומלץ לנקוט קו אחיד ועקבי הכולל שילוט בשלוש שפות: עברית, ערבית ואנגלית, שיישקף את המציאות היום-יומית של כלל הסטודנטיות והסטודנטים הלומדים בקמפוס ואורחיו, ויהווה עבורם עוגן של שייכות ונוחות במרחב.
להוספת השפה הערבית בפרט משמעות פסיכו-חברתית כפולה, הן עבור באות ובאי הקמפוס הערבים והן עבור קבוצות הרוב היהודיות, בהעבירה מסר של הכללה, קבלה וקידום רב-תרבותיות מחד, כמו גם בהכרה והנכחה אקטיבית של זהות לאומית ותרבותית שבמקרים רבים נמחקת ממרחבים אחרים בישראל.
שילוט בשלוש שפות באוניברסיטת חיפה:
הצבת שילוט תלת-שפתי במרחב הציבורי
הנגשה רב-לשונית
שלטי הכוונה, שלטי מידע, שילוט אלקטרוני, שמות הבניינים והאזורים השונים, שילוט על הדלתות וכיו"ב.
לשפות המיוצגות בנוף הלשוני בקמפוס תרומה רבה להכרה התרבותית ולתחושת השייכות של הקבוצות המרכזיות הלומדות במוסד.
הכרה בשפה היא סמל רב-עוצמה להכרה בזהות התרבותית וזכותה להתקיים במרחב הציבורי. זהו איתות ממסדי חזק לכלל הסטודנטיות והסטודנטים והסגלים.
מומלץ לנקוט קו אחיד ועקבי הכולל שילוט בשלוש שפות: עברית, ערבית ואנגלית, שיישקף את המציאות היום-יומית של כלל הסטודנטיות והסטודנטים הלומדים בקמפוס ואורחיו, ויהווה עבורם עוגן של שייכות ונוחות במרחב.
להוספת השפה הערבית בפרט משמעות פסיכו-חברתית כפולה, הן עבור באות ובאי הקמפוס הערבים והן עבור קבוצות הרוב היהודיות, בהעבירה מסר של הכללה, קבלה וקידום רב-תרבותיות מחד, כמו גם בהכרה והנכחה אקטיבית של זהות לאומית ותרבותית שבמקרים רבים נמחקת ממרחבים אחרים בישראל.
שילוט בשלוש שפות באוניברסיטת חיפה:
ביסוס שגרות
02
איך מיישמים
קביעת לוח שנה אקדמי המתחשב במועדי הקבוצות השונות
מועדים וחגים מגוונים
קביעת החופשות ומועדי מבחנים תוך התחשבות בחגים ובמועדים מרכזיים של הקבוצות הגדולות בקמפוס.
התחשבות בחגים ומועדים בקביעת לוח השנה האקדמי היא אתגר מורכב, אך גם דרך ברורה להנכיח שוויון ולפתח רגישות חברתית.
לוח השנה האקדמי של האוניברסיטה העברית קובע ימי חופשה, בהם לא מתקיימים לימודים או בחינות, בחגים המרכזיים של שלוש הקבוצות הגדולות בקמפוס, בכללם - בנוסף לחגים היהודיים - גם חג המולד, עיד אל פיטר ועיד אל-אדחא.
הגם שלא כל החגים (ולא כל ימי החג) מוגדרים כחופשה, זוהי מדיניות מוסדית ראויה לציון; היא מהווה איתות חשוב מצד האוניברסיטה ביחס לנורמות גיוון והכלה במוסד, ומהדהדת גם החוצה אל הזירה האקדמית והחברה בכללותה.
קביעת לוח שנה אקדמי המתחשב במועדי הקבוצות השונות
מועדים וחגים מגוונים
קביעת החופשות ומועדי מבחנים תוך התחשבות בחגים ובמועדים מרכזיים של הקבוצות הגדולות בקמפוס.
התחשבות בחגים ומועדים בקביעת לוח השנה האקדמי היא אתגר מורכב, אך גם דרך ברורה להנכיח שוויון ולפתח רגישות חברתית.
לוח השנה האקדמי של האוניברסיטה העברית קובע ימי חופשה, בהם לא מתקיימים לימודים או בחינות, בחגים המרכזיים של שלוש הקבוצות הגדולות בקמפוס, בכללם - בנוסף לחגים היהודיים - גם חג המולד, עיד אל פיטר ועיד אל-אדחא.
הגם שלא כל החגים (ולא כל ימי החג) מוגדרים כחופשה, זוהי מדיניות מוסדית ראויה לציון; היא מהווה איתות חשוב מצד האוניברסיטה ביחס לנורמות גיוון והכלה במוסד, ומהדהדת גם החוצה אל הזירה האקדמית והחברה בכללותה.
קביעת לוח שנה אקדמי המתחשב במועדי הקבוצות השונות
מועדים וחגים מגוונים
קביעת החופשות ומועדי מבחנים תוך התחשבות בחגים ובמועדים מרכזיים של הקבוצות הגדולות בקמפוס.
התחשבות בחגים ומועדים בקביעת לוח השנה האקדמי היא אתגר מורכב, אך גם דרך ברורה להנכיח שוויון ולפתח רגישות חברתית.
לוח השנה האקדמי של האוניברסיטה העברית קובע ימי חופשה, בהם לא מתקיימים לימודים או בחינות, בחגים המרכזיים של שלוש הקבוצות הגדולות בקמפוס, בכללם - בנוסף לחגים היהודיים - גם חג המולד, עיד אל פיטר ועיד אל-אדחא.
הגם שלא כל החגים (ולא כל ימי החג) מוגדרים כחופשה, זוהי מדיניות מוסדית ראויה לציון; היא מהווה איתות חשוב מצד האוניברסיטה ביחס לנורמות גיוון והכלה במוסד, ומהדהדת גם החוצה אל הזירה האקדמית והחברה בכללותה.
קביעת לוח שנה אקדמי המתחשב במועדי הקבוצות השונות
מועדים וחגים מגוונים
קביעת החופשות ומועדי מבחנים תוך התחשבות בחגים ובמועדים מרכזיים של הקבוצות הגדולות בקמפוס.
התחשבות בחגים ומועדים בקביעת לוח השנה האקדמי היא אתגר מורכב, אך גם דרך ברורה להנכיח שוויון ולפתח רגישות חברתית.
לוח השנה האקדמי של האוניברסיטה העברית קובע ימי חופשה, בהם לא מתקיימים לימודים או בחינות, בחגים המרכזיים של שלוש הקבוצות הגדולות בקמפוס, בכללם - בנוסף לחגים היהודיים - גם חג המולד, עיד אל פיטר ועיד אל-אדחא.
הגם שלא כל החגים (ולא כל ימי החג) מוגדרים כחופשה, זוהי מדיניות מוסדית ראויה לציון; היא מהווה איתות חשוב מצד האוניברסיטה ביחס לנורמות גיוון והכלה במוסד, ומהדהדת גם החוצה אל הזירה האקדמית והחברה בכללותה.
מיסוד פורומים של קבוצות מגוון בתמיכת המוסד
רשתות תמיכה
הקצאת משאבים מוסדיים לתמיכה בפעולה שוטפת של הפורומים, כולל תקציב ליישום מיזמים של הקבוצות השונות.
זהות חברתית היא חלק מזהותו של הפרט המבוסס על השייכות לקבוצה חברתית כלשהי.
לבני אדם יש צורך בסיסי להרגיש טוב עם עצמם, וזה כולל:
◎ שמירה על הערכה עצמית חיובית של העצמי.
◎ שמירה על הערכה חיובית של הקבוצות שאליהן הם משתייכים – מתוך השוואה לקבוצות אחרות.
השתייכות לקבוצה מספקת כמה יתרונות פסיכולוגיים וחברתיים, כגון סדר וארגון של העולם החברתי, יצירת תחושת שליטה, ייחודיות, תחושת שייכות ויציבות, ביטחון אישי וקבוצתי, ועוד.
עבור סטודנטיות וסטודנטים מקבוצות מיעוט, פורומים קבוצתיים חשובים במיוחד לחיזוק היבטים חיוביים ייחודיים של זהותם הפרטיקולרית. בכך, הם עשויים לתרום למניעת ניסיונות "עזיבה" של הקבוצה, הפנמה של דימויים שליליים על הקבוצה, ותחושות בושה או חוסר ביטחון הקשורות לזהות הקבוצתית.
במקום זאת, השמירה על הזהות הקבוצתית הפרטיקולרית במסגרת הפורומים חשובה כדי להקל על תחושת הזרות והבדידות בקמפוס ומאפשרת לחברי קבוצות המיעוט לחוות מגוון פנימי עשיר ולייצר נרטיבים משמעותיים של חוזק, חוסן וייחודיות.
מיסוד פורומים של קבוצות מגוון בתמיכת המוסד
רשתות תמיכה
הקצאת משאבים מוסדיים לתמיכה בפעולה שוטפת של הפורומים, כולל תקציב ליישום מיזמים של הקבוצות השונות.
זהות חברתית היא חלק מזהותו של הפרט המבוסס על השייכות לקבוצה חברתית כלשהי.
לבני אדם יש צורך בסיסי להרגיש טוב עם עצמם, וזה כולל:
◎ שמירה על הערכה עצמית חיובית של העצמי.
◎ שמירה על הערכה חיובית של הקבוצות שאליהן הם משתייכים – מתוך השוואה לקבוצות אחרות.
השתייכות לקבוצה מספקת כמה יתרונות פסיכולוגיים וחברתיים, כגון סדר וארגון של העולם החברתי, יצירת תחושת שליטה, ייחודיות, תחושת שייכות ויציבות, ביטחון אישי וקבוצתי, ועוד.
עבור סטודנטיות וסטודנטים מקבוצות מיעוט, פורומים קבוצתיים חשובים במיוחד לחיזוק היבטים חיוביים ייחודיים של זהותם הפרטיקולרית. בכך, הם עשויים לתרום למניעת ניסיונות "עזיבה" של הקבוצה, הפנמה של דימויים שליליים על הקבוצה, ותחושות בושה או חוסר ביטחון הקשורות לזהות הקבוצתית.
במקום זאת, השמירה על הזהות הקבוצתית הפרטיקולרית במסגרת הפורומים חשובה כדי להקל על תחושת הזרות והבדידות בקמפוס ומאפשרת לחברי קבוצות המיעוט לחוות מגוון פנימי עשיר ולייצר נרטיבים משמעותיים של חוזק, חוסן וייחודיות.
מיסוד פורומים של קבוצות מגוון בתמיכת המוסד
רשתות תמיכה
הקצאת משאבים מוסדיים לתמיכה בפעולה שוטפת של הפורומים, כולל תקציב ליישום מיזמים של הקבוצות השונות.
זהות חברתית היא חלק מזהותו של הפרט המבוסס על השייכות לקבוצה חברתית כלשהי.
לבני אדם יש צורך בסיסי להרגיש טוב עם עצמם, וזה כולל:
◎ שמירה על הערכה עצמית חיובית של העצמי.
◎ שמירה על הערכה חיובית של הקבוצות שאליהן הם משתייכים – מתוך השוואה לקבוצות אחרות.
השתייכות לקבוצה מספקת כמה יתרונות פסיכולוגיים וחברתיים, כגון סדר וארגון של העולם החברתי, יצירת תחושת שליטה, ייחודיות, תחושת שייכות ויציבות, ביטחון אישי וקבוצתי, ועוד.
עבור סטודנטיות וסטודנטים מקבוצות מיעוט, פורומים קבוצתיים חשובים במיוחד לחיזוק היבטים חיוביים ייחודיים של זהותם הפרטיקולרית. בכך, הם עשויים לתרום למניעת ניסיונות "עזיבה" של הקבוצה, הפנמה של דימויים שליליים על הקבוצה, ותחושות בושה או חוסר ביטחון הקשורות לזהות הקבוצתית.
במקום זאת, השמירה על הזהות הקבוצתית הפרטיקולרית במסגרת הפורומים חשובה כדי להקל על תחושת הזרות והבדידות בקמפוס ומאפשרת לחברי קבוצות המיעוט לחוות מגוון פנימי עשיר ולייצר נרטיבים משמעותיים של חוזק, חוסן וייחודיות.
מיסוד פורומים של קבוצות מגוון בתמיכת המוסד
רשתות תמיכה
הקצאת משאבים מוסדיים לתמיכה בפעולה שוטפת של הפורומים, כולל תקציב ליישום מיזמים של הקבוצות השונות.
זהות חברתית היא חלק מזהותו של הפרט המבוסס על השייכות לקבוצה חברתית כלשהי.
לבני אדם יש צורך בסיסי להרגיש טוב עם עצמם, וזה כולל:
◎ שמירה על הערכה עצמית חיובית של העצמי.
◎ שמירה על הערכה חיובית של הקבוצות שאליהן הם משתייכים – מתוך השוואה לקבוצות אחרות.
השתייכות לקבוצה מספקת כמה יתרונות פסיכולוגיים וחברתיים, כגון סדר וארגון של העולם החברתי, יצירת תחושת שליטה, ייחודיות, תחושת שייכות ויציבות, ביטחון אישי וקבוצתי, ועוד.
עבור סטודנטיות וסטודנטים מקבוצות מיעוט, פורומים קבוצתיים חשובים במיוחד לחיזוק היבטים חיוביים ייחודיים של זהותם הפרטיקולרית. בכך, הם עשויים לתרום למניעת ניסיונות "עזיבה" של הקבוצה, הפנמה של דימויים שליליים על הקבוצה, ותחושות בושה או חוסר ביטחון הקשורות לזהות הקבוצתית.
במקום זאת, השמירה על הזהות הקבוצתית הפרטיקולרית במסגרת הפורומים חשובה כדי להקל על תחושת הזרות והבדידות בקמפוס ומאפשרת לחברי קבוצות המיעוט לחוות מגוון פנימי עשיר ולייצר נרטיבים משמעותיים של חוזק, חוסן וייחודיות.
הקמת מערכת מידע נגישה רב-לשונית לכל השירותים האקדמיים
הנגשה רב-לשונית
קביעת סטנדרטים להתאמה והנגשה תרבותית ולשונית של השירותים האקדמיים, בכלל זה מסמכים, נהלים, טפסים, אתר האינטרנט וכיו"ב.
הנגשה רב-לשונית היא לא רק כלי פרקטי אלא גם מסר סימבולי של שייכות, נראות והכללה. מעבר לסיוע קריטי הנוגע לפערי שפה, מערכת מידע נגישה רב-לשונית מהווה אמצעי לצמצום חסמים תרבותיים ולהפחתת תחושת זרות וניכור, ומעבירה מסר של התנהלות תומכת מצד המוסד המנכיחה ונותנת מענה לייחודיות התרבותית של כל הקבוצות.
ראו לדוגמה:
◎ אתר האוניברסיטה הפתוחה - בעברית, ערבית ואנגלית.
◎ אתר בצלאל - בעברית, ערבית ואנגלית.
◎ אתר המכללה האקדמית להנדסה עזריאלי - בעברית, ערבית, אגלית וצרפתית.
◎ אתר המרכז האקדמי הרב-תחומי ירושלים (הדסה) - בעברית, ערבית, אגלית וצרפתית.
הקמת מערכת מידע נגישה רב-לשונית לכל השירותים האקדמיים
הנגשה רב-לשונית
קביעת סטנדרטים להתאמה והנגשה תרבותית ולשונית של השירותים האקדמיים, בכלל זה מסמכים, נהלים, טפסים, אתר האינטרנט וכיו"ב.
הנגשה רב-לשונית היא לא רק כלי פרקטי אלא גם מסר סימבולי של שייכות, נראות והכללה. מעבר לסיוע קריטי הנוגע לפערי שפה, מערכת מידע נגישה רב-לשונית מהווה אמצעי לצמצום חסמים תרבותיים ולהפחתת תחושת זרות וניכור, ומעבירה מסר של התנהלות תומכת מצד המוסד המנכיחה ונותנת מענה לייחודיות התרבותית של כל הקבוצות.
ראו לדוגמה:
◎ אתר האוניברסיטה הפתוחה - בעברית, ערבית ואנגלית.
◎ אתר בצלאל - בעברית, ערבית ואנגלית.
◎ אתר המכללה האקדמית להנדסה עזריאלי - בעברית, ערבית, אגלית וצרפתית.
◎ אתר המרכז האקדמי הרב-תחומי ירושלים (הדסה) - בעברית, ערבית, אגלית וצרפתית.
הקמת מערכת מידע נגישה רב-לשונית לכל השירותים האקדמיים
הנגשה רב-לשונית
קביעת סטנדרטים להתאמה והנגשה תרבותית ולשונית של השירותים האקדמיים, בכלל זה מסמכים, נהלים, טפסים, אתר האינטרנט וכיו"ב.
הנגשה רב-לשונית היא לא רק כלי פרקטי אלא גם מסר סימבולי של שייכות, נראות והכללה. מעבר לסיוע קריטי הנוגע לפערי שפה, מערכת מידע נגישה רב-לשונית מהווה אמצעי לצמצום חסמים תרבותיים ולהפחתת תחושת זרות וניכור, ומעבירה מסר של התנהלות תומכת מצד המוסד המנכיחה ונותנת מענה לייחודיות התרבותית של כל הקבוצות.
ראו לדוגמה:
◎ אתר האוניברסיטה הפתוחה - בעברית, ערבית ואנגלית.
◎ אתר בצלאל - בעברית, ערבית ואנגלית.
◎ אתר המכללה האקדמית להנדסה עזריאלי - בעברית, ערבית, אגלית וצרפתית.
◎ אתר המרכז האקדמי הרב-תחומי ירושלים (הדסה) - בעברית, ערבית, אגלית וצרפתית.
הקמת מערכת מידע נגישה רב-לשונית לכל השירותים האקדמיים
הנגשה רב-לשונית
קביעת סטנדרטים להתאמה והנגשה תרבותית ולשונית של השירותים האקדמיים, בכלל זה מסמכים, נהלים, טפסים, אתר האינטרנט וכיו"ב.
הנגשה רב-לשונית היא לא רק כלי פרקטי אלא גם מסר סימבולי של שייכות, נראות והכללה. מעבר לסיוע קריטי הנוגע לפערי שפה, מערכת מידע נגישה רב-לשונית מהווה אמצעי לצמצום חסמים תרבותיים ולהפחתת תחושת זרות וניכור, ומעבירה מסר של התנהלות תומכת מצד המוסד המנכיחה ונותנת מענה לייחודיות התרבותית של כל הקבוצות.
ראו לדוגמה:
◎ אתר האוניברסיטה הפתוחה - בעברית, ערבית ואנגלית.
◎ אתר בצלאל - בעברית, ערבית ואנגלית.
◎ אתר המכללה האקדמית להנדסה עזריאלי - בעברית, ערבית, אגלית וצרפתית.
◎ אתר המרכז האקדמי הרב-תחומי ירושלים (הדסה) - בעברית, ערבית, אגלית וצרפתית.