רכיבי המודל
המודל מאגד חמישה רכיבים ארגוניים ופסיכולוגיים־חברתיים השלובים זה בזה ומהווים יחד גישה מערכתית לניהול הקמפוס כמרחב משותף, ומציע פעולות וצעדים מובְנים לקידומם.
רכיבי המודל
המודל מאגד חמישה רכיבים ארגוניים ופסיכולוגיים־חברתיים השלובים זה בזה ומהווים יחד גישה מערכתית לניהול הקמפוס כמרחב משותף, ומציע פעולות וצעדים מובְנים לקידומם.
רכיבי המודל
המודל מאגד חמישה רכיבים ארגוניים ופסיכולוגיים־חברתיים השלובים זה בזה ומהווים יחד גישה מערכתית לניהול הקמפוס כמרחב משותף, ומציע פעולות וצעדים מובְנים לקידומם.
קול
קול
רכיב זה מבטא את המידה שבה סטודנטיות וסטודנטים, חברות וחברי סגל אקדמי ומנהלי, משמיעים בקמפוס את קולם ומתבטאים בחופשיות. היכולת להשמיע קול ולהביא לידי ביטוי היבטים שונים בזהות הקבוצתית והייחודית מושפעת ממידת הביטחון והנינוחות של הפרט במרחב, ועשויה להיות מורכבת יותר עבור סטודנטיות וסטודנטים וסגלים מקבוצות מיעוט.
רכיב זה מבטא את המידה שבה סטודנטיות וסטודנטים, חברות וחברי סגל אקדמי ומנהלי, משמיעים בקמפוס את קולם ומתבטאים בחופשיות. היכולת להשמיע קול ולהביא לידי ביטוי היבטים שונים בזהות הקבוצתית והייחודית מושפעת ממידת הביטחון והנינוחות של הפרט במרחב, ועשויה להיות מורכבת יותר עבור סטודנטיות וסטודנטים וסגלים מקבוצות מיעוט.
הרחבה תיאורטית
איום הסטריאוטיפ
המחקר מצביע על כך שעיסוק בחשש שנגרם בשל איום הסטריאוטיפ, גוזל משאבים קוגניטיביים ניכרים ומשפיע לרעה על ההישגים הלימודיים ועל ההשתלבות החברתית (Steele et. al., 2002; Casad and Bryant, 2016).
גם ההיפך נכון, כלומר האפשרות להשמיע קול ולבטא את צרכיהם נמצאה כמעצימה עבור סטודנטים וסטודנטיות מקבוצות גיוון, אשר לרוב ממעטים לחשוף את קשייהם (Heng, 2017).
כחלק מניהול זהות, פרטים המשתייכים לקבוצות גיוון עלולים להיות נתונים ל"איום סטריאוטיפ" (Steele et. al., 2002): חשש מפני אישוש סטריאוטיפים שליליים ביחס לקבוצת ההשתייכות שלהם (Block et. al., 2011).
בשל איום הסטריאוטיפ, סטודנטיות וסטודנטים המשתייכים לאוכלוסיות גיוון, עשויים לחשוש שבדבריהם הם יאששו את התפיסות הסטריאוטיפיות המיוחסות לחברות וחברי קבוצתם, ולכן יבחרו, לעיתים, להימנע מהשמעת קולם.
על ייחודיות והשמעת קול
היכולת להתבטא ולאפשר להיבטים שונים בזהות הייחודית לבוא לידי ביטוי כלפי חוץ, מושפעת ממידת הביטחון והנינוחות של הפרט במרחב, וזו מושפעת מתפיסת הנורמות ומהמסרים שהפרט מקבל וקולט (Luijters et. al., 2008). היא תלויה, בין היתר, ביחסים בין קבוצת המיעוט וקבוצת הרוב ובנורמות הרווחות במוסד האקדמי ביחס לקבוצות שונות.
תחושת ייחודיות היא צורך אנושי אוניברסלי (Snyder & Fromkin, 1980; Schumpe & Erb, 2015; Jensen, et. al., 2014), המקבל מענה, בין היתר, באמצעות ביטוי אותנטי של הזהות הייחודית דרך השמעת קול והבעת עמדה, גם כשהיא שונה מעמדתם של אחרים.
השמעת קול
היכולת להביע קול - להישמע, להיות חלק מדיון ולהשפיע - היא תנאי בסיסי לשותפות במרחב האקדמי והחברתי.
כאשר קבוצות שונות בקמפוס משמיעות את קולן, מתקיימת למידה הדדית שמקדמת הבנה, שוויון והכללה.
הרחבה תיאורטית
איום הסטריאוטיפ
המחקר מצביע על כך שעיסוק בחשש שנגרם בשל איום הסטריאוטיפ, גוזל משאבים קוגניטיביים ניכרים ומשפיע לרעה על ההישגים הלימודיים ועל ההשתלבות החברתית (Steele et. al., 2002; Casad and Bryant, 2016).
גם ההיפך נכון, כלומר האפשרות להשמיע קול ולבטא את צרכיהם נמצאה כמעצימה עבור סטודנטים וסטודנטיות מקבוצות גיוון, אשר לרוב ממעטים לחשוף את קשייהם (Heng, 2017).
כחלק מניהול זהות, פרטים המשתייכים לקבוצות גיוון עלולים להיות נתונים ל"איום סטריאוטיפ" (Steele et. al., 2002): חשש מפני אישוש סטריאוטיפים שליליים ביחס לקבוצת ההשתייכות שלהם (Block et. al., 2011).
בשל איום הסטריאוטיפ, סטודנטיות וסטודנטים המשתייכים לאוכלוסיות גיוון, עשויים לחשוש שבדבריהם הם יאששו את התפיסות הסטריאוטיפיות המיוחסות לחברות וחברי קבוצתם, ולכן יבחרו, לעיתים, להימנע מהשמעת קולם.
על ייחודיות והשמעת קול
היכולת להתבטא ולאפשר להיבטים שונים בזהות הייחודית לבוא לידי ביטוי כלפי חוץ, מושפעת ממידת הביטחון והנינוחות של הפרט במרחב, וזו מושפעת מתפיסת הנורמות ומהמסרים שהפרט מקבל וקולט (Luijters et. al., 2008). היא תלויה, בין היתר, ביחסים בין קבוצת המיעוט וקבוצת הרוב ובנורמות הרווחות במוסד האקדמי ביחס לקבוצות שונות.
תחושת ייחודיות היא צורך אנושי אוניברסלי (Snyder & Fromkin, 1980; Schumpe & Erb, 2015; Jensen, et. al., 2014), המקבל מענה, בין היתר, באמצעות ביטוי אותנטי של הזהות הייחודית דרך השמעת קול והבעת עמדה, גם כשהיא שונה מעמדתם של אחרים.
השמעת קול
היכולת להביע קול - להישמע, להיות חלק מדיון ולהשפיע - היא תנאי בסיסי לשותפות במרחב האקדמי והחברתי.
כאשר קבוצות שונות בקמפוס משמיעות את קולן, מתקיימת למידה הדדית שמקדמת הבנה, שוויון והכללה.
מה ניתן לעשות כדי לעודד השמעת קול של קבוצות מיעוט?
להלן ערוצי פעולה והצעות לצעדים אופרטיביים שניתן ליישם בכל אחד משלושת שלבי המודל כדי להקל על סטודנטיות וסטודנטים וסגלים, בפרט אלו מקבוצות מיעוט, להביע את קולם ולבטא את זהותם בחופשיות במרחבי הקמפוס.
איך מיישמים
שימוש בפרקטיקות הוראה המעודדות השמעת קול
הגברת קול בכיתה
הגברת היכולת של סטודנטיות וסטודנטים מכל הקבוצות להשתתף באופן פעיל בשיעור ולהרגיש כי יש ביכולתם לבטא במרחב האקדמי שאלות, מחשבות, דעות, רעיונות וזהויות ייחודיות.
שימוש במתודות המעודדות השמעת קול, כגון סבבי שיח שגרתיים לתרגול החומר, עבודה בזוגות ובקבוצות קטנות, או שימוש באמצעים המאפשרים השתתפות אנונימית (כתיבה על לוח וירטואלי, פתקים, יישומונים, סקר מקוון וכיו"ב), משרת כמה מטרות פסיכו-חברתיות:
◎ הפחתה של איום הסטריאוטיפ - מצב בו סטודנטיות וסטודנטים מקבוצות מיעוט חשים בסיכון להישפט על פי הסטריאוטיפים השליליים על הקבוצה שאליה הם משתייכים, ולכן ממעטים להתבטא ולהשתתף בשיעור.
◎ מניעת הסתרת זהות - מתן לגיטימציה וכבוד לזהותן הייחודית של קבוצות מיעוט באמצעות עידוד של נרטיבים, פרשנויות וקולות האופייניים להן, על מנת לייצר מרחב בטוח שיאפשר לכל הסטודנטים והסטודנטיות לבטא את זהותם הייחודית בלי חשש משיפוטיות או צורך להסתיר חלקים מזהותם.
◎ חשיפה למודלים לחיקוי להגברת תחושת המסוגלות העצמית בקרב חברות וחברי קבוצות מיעוט, לצד ביסוס סטריאוטיפים חיוביים על קבוצת המיעוט בקרב קבוצת הרוב
שימוש בפרקטיקות הוראה המעודדות השמעת קול
הגברת קול בכיתה
הגברת היכולת של סטודנטיות וסטודנטים מכל הקבוצות להשתתף באופן פעיל בשיעור ולהרגיש כי יש ביכולתם לבטא במרחב האקדמי שאלות, מחשבות, דעות, רעיונות וזהויות ייחודיות.
שימוש במתודות המעודדות השמעת קול, כגון סבבי שיח שגרתיים לתרגול החומר, עבודה בזוגות ובקבוצות קטנות, או שימוש באמצעים המאפשרים השתתפות אנונימית (כתיבה על לוח וירטואלי, פתקים, יישומונים, סקר מקוון וכיו"ב), משרת כמה מטרות פסיכו-חברתיות:
◎ הפחתה של איום הסטריאוטיפ - מצב בו סטודנטיות וסטודנטים מקבוצות מיעוט חשים בסיכון להישפט על פי הסטריאוטיפים השליליים על הקבוצה שאליה הם משתייכים, ולכן ממעטים להתבטא ולהשתתף בשיעור.
◎ מניעת הסתרת זהות - מתן לגיטימציה וכבוד לזהותן הייחודית של קבוצות מיעוט באמצעות עידוד של נרטיבים, פרשנויות וקולות האופייניים להן, על מנת לייצר מרחב בטוח שיאפשר לכל הסטודנטים והסטודנטיות לבטא את זהותם הייחודית בלי חשש משיפוטיות או צורך להסתיר חלקים מזהותם.
◎ חשיפה למודלים לחיקוי להגברת תחושת המסוגלות העצמית בקרב חברות וחברי קבוצות מיעוט, לצד ביסוס סטריאוטיפים חיוביים על קבוצת המיעוט בקרב קבוצת הרוב
שימוש בפרקטיקות הוראה המעודדות השמעת קול
הגברת קול בכיתה
הגברת היכולת של סטודנטיות וסטודנטים מכל הקבוצות להשתתף באופן פעיל בשיעור ולהרגיש כי יש ביכולתם לבטא במרחב האקדמי שאלות, מחשבות, דעות, רעיונות וזהויות ייחודיות.
שימוש במתודות המעודדות השמעת קול, כגון סבבי שיח שגרתיים לתרגול החומר, עבודה בזוגות ובקבוצות קטנות, או שימוש באמצעים המאפשרים השתתפות אנונימית (כתיבה על לוח וירטואלי, פתקים, יישומונים, סקר מקוון וכיו"ב), משרת כמה מטרות פסיכו-חברתיות:
◎ הפחתה של איום הסטריאוטיפ - מצב בו סטודנטיות וסטודנטים מקבוצות מיעוט חשים בסיכון להישפט על פי הסטריאוטיפים השליליים על הקבוצה שאליה הם משתייכים, ולכן ממעטים להתבטא ולהשתתף בשיעור.
◎ מניעת הסתרת זהות - מתן לגיטימציה וכבוד לזהותן הייחודית של קבוצות מיעוט באמצעות עידוד של נרטיבים, פרשנויות וקולות האופייניים להן, על מנת לייצר מרחב בטוח שיאפשר לכל הסטודנטים והסטודנטיות לבטא את זהותם הייחודית בלי חשש משיפוטיות או צורך להסתיר חלקים מזהותם.
◎ חשיפה למודלים לחיקוי להגברת תחושת המסוגלות העצמית בקרב חברות וחברי קבוצות מיעוט, לצד ביסוס סטריאוטיפים חיוביים על קבוצת המיעוט בקרב קבוצת הרוב
שימוש בפרקטיקות הוראה המעודדות השמעת קול
הגברת קול בכיתה
הגברת היכולת של סטודנטיות וסטודנטים מכל הקבוצות להשתתף באופן פעיל בשיעור ולהרגיש כי יש ביכולתם לבטא במרחב האקדמי שאלות, מחשבות, דעות, רעיונות וזהויות ייחודיות.
שימוש במתודות המעודדות השמעת קול, כגון סבבי שיח שגרתיים לתרגול החומר, עבודה בזוגות ובקבוצות קטנות, או שימוש באמצעים המאפשרים השתתפות אנונימית (כתיבה על לוח וירטואלי, פתקים, יישומונים, סקר מקוון וכיו"ב), משרת כמה מטרות פסיכו-חברתיות:
◎ הפחתה של איום הסטריאוטיפ - מצב בו סטודנטיות וסטודנטים מקבוצות מיעוט חשים בסיכון להישפט על פי הסטריאוטיפים השליליים על הקבוצה שאליה הם משתייכים, ולכן ממעטים להתבטא ולהשתתף בשיעור.
◎ מניעת הסתרת זהות - מתן לגיטימציה וכבוד לזהותן הייחודית של קבוצות מיעוט באמצעות עידוד של נרטיבים, פרשנויות וקולות האופייניים להן, על מנת לייצר מרחב בטוח שיאפשר לכל הסטודנטים והסטודנטיות לבטא את זהותם הייחודית בלי חשש משיפוטיות או צורך להסתיר חלקים מזהותם.
◎ חשיפה למודלים לחיקוי להגברת תחושת המסוגלות העצמית בקרב חברות וחברי קבוצות מיעוט, לצד ביסוס סטריאוטיפים חיוביים על קבוצת המיעוט בקרב קבוצת הרוב
הצהרת הנהלה בדבר חשיבותה של שמירת חופש הביטוי בשגרה ובעתות משבר
חופש ביטוי
מסר ניהולי בדבר חשיבות הצורך והאפשרות להשמעת קול במרחב האקדמי, גם בזמנים של מתח ואלימות, לטובת תמיכה בחברות וחברים מהסגל האקדמי והמנהלי ובסטודנטיות וסטודנטים מקבוצות מיעוט.
מומלץ לנסח ולפרסם בעברית ובערבית (ובשפות רלוונטיות נוספות) הצהרה ברורה מטעם ההנהלה המכירה בחשיבותה של שמירת חופש הביטוי כעיקרון אקדמי מרכזי, בשגרה ובייחוד בימים קשים, ובחשיבותו של הצורך להשמעת קול במרחב האקדמי גם בזמן משבר.
מסר זה ידגיש את המטרות המשותפות של המוסד ושל כל הבאות והבאים בשעריו, ובכלל זה את חשיבות השיח הביקורתי בזירה האקדמית ואת היכולת להשמיע ולשמוע עמדות מורכבות שהן לעיתים מנוגדות ואף נתונות במחלוקת קשה.
במצבי משבר הנטייה החברתית להתכנסות בקבוצת הפנים וההסבר שלה למצב מובילים פעמים רבות להוקעה של דעות המיעוט שאינן "מתיישרות" עם הקונצנזוס. במיוחד ברגעים אלה יש חשיבות יתרה להגנה אמיצה, שקולה ובלתי מתפשרת על חופש הביטוי, הכוללת טיפול ותגובה שוויוניים והוגנים ביחס לדעות ועמדות שונות, גם כאלה המעוררות מחלוקת קשה.
יש להקפיד על הבחנה ברורה ועקבית בין העמדה הרשמית של המוסד או תמיכת ההנהלה בעמדות מסוימות, לבין החובה להגן על הזכות להשמיע עמדות שונות ואף מנוגדות בקמפוס ומחוץ לו. לפיכך, אין לבייש סטודנטים וסטודנטיות, כמו גם חברות או חברי סגל, הנוקטים עמדה או דעת המנוגדת לזו של המוסד ואין להוקיעם. על המוסד לפעול להגנה על השמעת דעת מיעוט ולמנוע את השתקתה.
בתוך כך, חשוב להבחין בין שיח אלים, גזעני ומסית לבין אמירות שנויות במחלוקת שאינן חורגות מגבולות חופש הביטוי, הגם שהן מאתגרות את הדעה הרווחת וקשה להכילן.
בנובמבר 2023, על רקע פניות רבות שהתקבלו שעניינן התבטאויות ברשתות החברתיות ובמרחב האוניברסיטאי,פורסם באוניברסיטת תל אביב מידעון המפרט את "גבולות חופש הביטוי בימי המלחמה".
המסמך מספק הסבר, מידע ודוגמאות להמחשת עקרונות חופש הביטוי ואופן יישומם, תוך קריאה להתבטאות אחראית מתוך מחשבה על הצורך בשיקום הקהילה ביום שאחרי המלחמה.
הצהרת הנהלה בדבר חשיבותה של שמירת חופש הביטוי בשגרה ובעתות משבר
חופש ביטוי
מסר ניהולי בדבר חשיבות הצורך והאפשרות להשמעת קול במרחב האקדמי, גם בזמנים של מתח ואלימות, לטובת תמיכה בחברות וחברים מהסגל האקדמי והמנהלי ובסטודנטיות וסטודנטים מקבוצות מיעוט.
מומלץ לנסח ולפרסם בעברית ובערבית (ובשפות רלוונטיות נוספות) הצהרה ברורה מטעם ההנהלה המכירה בחשיבותה של שמירת חופש הביטוי כעיקרון אקדמי מרכזי, בשגרה ובייחוד בימים קשים, ובחשיבותו של הצורך להשמעת קול במרחב האקדמי גם בזמן משבר.
מסר זה ידגיש את המטרות המשותפות של המוסד ושל כל הבאות והבאים בשעריו, ובכלל זה את חשיבות השיח הביקורתי בזירה האקדמית ואת היכולת להשמיע ולשמוע עמדות מורכבות שהן לעיתים מנוגדות ואף נתונות במחלוקת קשה.
במצבי משבר הנטייה החברתית להתכנסות בקבוצת הפנים וההסבר שלה למצב מובילים פעמים רבות להוקעה של דעות המיעוט שאינן "מתיישרות" עם הקונצנזוס. במיוחד ברגעים אלה יש חשיבות יתרה להגנה אמיצה, שקולה ובלתי מתפשרת על חופש הביטוי, הכוללת טיפול ותגובה שוויוניים והוגנים ביחס לדעות ועמדות שונות, גם כאלה המעוררות מחלוקת קשה.
יש להקפיד על הבחנה ברורה ועקבית בין העמדה הרשמית של המוסד או תמיכת ההנהלה בעמדות מסוימות, לבין החובה להגן על הזכות להשמיע עמדות שונות ואף מנוגדות בקמפוס ומחוץ לו. לפיכך, אין לבייש סטודנטים וסטודנטיות, כמו גם חברות או חברי סגל, הנוקטים עמדה או דעת המנוגדת לזו של המוסד ואין להוקיעם. על המוסד לפעול להגנה על השמעת דעת מיעוט ולמנוע את השתקתה.
בתוך כך, חשוב להבחין בין שיח אלים, גזעני ומסית לבין אמירות שנויות במחלוקת שאינן חורגות מגבולות חופש הביטוי, הגם שהן מאתגרות את הדעה הרווחת וקשה להכילן.
בנובמבר 2023, על רקע פניות רבות שהתקבלו שעניינן התבטאויות ברשתות החברתיות ובמרחב האוניברסיטאי,פורסם באוניברסיטת תל אביב מידעון המפרט את "גבולות חופש הביטוי בימי המלחמה".
המסמך מספק הסבר, מידע ודוגמאות להמחשת עקרונות חופש הביטוי ואופן יישומם, תוך קריאה להתבטאות אחראית מתוך מחשבה על הצורך בשיקום הקהילה ביום שאחרי המלחמה.
הצהרת הנהלה בדבר חשיבותה של שמירת חופש הביטוי בשגרה ובעתות משבר
חופש ביטוי
מסר ניהולי בדבר חשיבות הצורך והאפשרות להשמעת קול במרחב האקדמי, גם בזמנים של מתח ואלימות, לטובת תמיכה בחברות וחברים מהסגל האקדמי והמנהלי ובסטודנטיות וסטודנטים מקבוצות מיעוט.
מומלץ לנסח ולפרסם בעברית ובערבית (ובשפות רלוונטיות נוספות) הצהרה ברורה מטעם ההנהלה המכירה בחשיבותה של שמירת חופש הביטוי כעיקרון אקדמי מרכזי, בשגרה ובייחוד בימים קשים, ובחשיבותו של הצורך להשמעת קול במרחב האקדמי גם בזמן משבר.
מסר זה ידגיש את המטרות המשותפות של המוסד ושל כל הבאות והבאים בשעריו, ובכלל זה את חשיבות השיח הביקורתי בזירה האקדמית ואת היכולת להשמיע ולשמוע עמדות מורכבות שהן לעיתים מנוגדות ואף נתונות במחלוקת קשה.
במצבי משבר הנטייה החברתית להתכנסות בקבוצת הפנים וההסבר שלה למצב מובילים פעמים רבות להוקעה של דעות המיעוט שאינן "מתיישרות" עם הקונצנזוס. במיוחד ברגעים אלה יש חשיבות יתרה להגנה אמיצה, שקולה ובלתי מתפשרת על חופש הביטוי, הכוללת טיפול ותגובה שוויוניים והוגנים ביחס לדעות ועמדות שונות, גם כאלה המעוררות מחלוקת קשה.
יש להקפיד על הבחנה ברורה ועקבית בין העמדה הרשמית של המוסד או תמיכת ההנהלה בעמדות מסוימות, לבין החובה להגן על הזכות להשמיע עמדות שונות ואף מנוגדות בקמפוס ומחוץ לו. לפיכך, אין לבייש סטודנטים וסטודנטיות, כמו גם חברות או חברי סגל, הנוקטים עמדה או דעת המנוגדת לזו של המוסד ואין להוקיעם. על המוסד לפעול להגנה על השמעת דעת מיעוט ולמנוע את השתקתה.
בתוך כך, חשוב להבחין בין שיח אלים, גזעני ומסית לבין אמירות שנויות במחלוקת שאינן חורגות מגבולות חופש הביטוי, הגם שהן מאתגרות את הדעה הרווחת וקשה להכילן.
בנובמבר 2023, על רקע פניות רבות שהתקבלו שעניינן התבטאויות ברשתות החברתיות ובמרחב האוניברסיטאי,פורסם באוניברסיטת תל אביב מידעון המפרט את "גבולות חופש הביטוי בימי המלחמה".
המסמך מספק הסבר, מידע ודוגמאות להמחשת עקרונות חופש הביטוי ואופן יישומם, תוך קריאה להתבטאות אחראית מתוך מחשבה על הצורך בשיקום הקהילה ביום שאחרי המלחמה.
הצהרת הנהלה בדבר חשיבותה של שמירת חופש הביטוי בשגרה ובעתות משבר
חופש ביטוי
מסר ניהולי בדבר חשיבות הצורך והאפשרות להשמעת קול במרחב האקדמי, גם בזמנים של מתח ואלימות, לטובת תמיכה בחברות וחברים מהסגל האקדמי והמנהלי ובסטודנטיות וסטודנטים מקבוצות מיעוט.
מומלץ לנסח ולפרסם בעברית ובערבית (ובשפות רלוונטיות נוספות) הצהרה ברורה מטעם ההנהלה המכירה בחשיבותה של שמירת חופש הביטוי כעיקרון אקדמי מרכזי, בשגרה ובייחוד בימים קשים, ובחשיבותו של הצורך להשמעת קול במרחב האקדמי גם בזמן משבר.
מסר זה ידגיש את המטרות המשותפות של המוסד ושל כל הבאות והבאים בשעריו, ובכלל זה את חשיבות השיח הביקורתי בזירה האקדמית ואת היכולת להשמיע ולשמוע עמדות מורכבות שהן לעיתים מנוגדות ואף נתונות במחלוקת קשה.
במצבי משבר הנטייה החברתית להתכנסות בקבוצת הפנים וההסבר שלה למצב מובילים פעמים רבות להוקעה של דעות המיעוט שאינן "מתיישרות" עם הקונצנזוס. במיוחד ברגעים אלה יש חשיבות יתרה להגנה אמיצה, שקולה ובלתי מתפשרת על חופש הביטוי, הכוללת טיפול ותגובה שוויוניים והוגנים ביחס לדעות ועמדות שונות, גם כאלה המעוררות מחלוקת קשה.
יש להקפיד על הבחנה ברורה ועקבית בין העמדה הרשמית של המוסד או תמיכת ההנהלה בעמדות מסוימות, לבין החובה להגן על הזכות להשמיע עמדות שונות ואף מנוגדות בקמפוס ומחוץ לו. לפיכך, אין לבייש סטודנטים וסטודנטיות, כמו גם חברות או חברי סגל, הנוקטים עמדה או דעת המנוגדת לזו של המוסד ואין להוקיעם. על המוסד לפעול להגנה על השמעת דעת מיעוט ולמנוע את השתקתה.
בתוך כך, חשוב להבחין בין שיח אלים, גזעני ומסית לבין אמירות שנויות במחלוקת שאינן חורגות מגבולות חופש הביטוי, הגם שהן מאתגרות את הדעה הרווחת וקשה להכילן.
בנובמבר 2023, על רקע פניות רבות שהתקבלו שעניינן התבטאויות ברשתות החברתיות ובמרחב האוניברסיטאי,פורסם באוניברסיטת תל אביב מידעון המפרט את "גבולות חופש הביטוי בימי המלחמה".
המסמך מספק הסבר, מידע ודוגמאות להמחשת עקרונות חופש הביטוי ואופן יישומם, תוך קריאה להתבטאות אחראית מתוך מחשבה על הצורך בשיקום הקהילה ביום שאחרי המלחמה.
מענים מיידיים/קצרי טווח
01
איך מיישמים
הכשרה שנתית לסגל אקדמי ביישום מתודות להפחתת חסמים והגברת קול
הגברת קול בכיתה
הקניית כלים למרצות ומרצים להגדרת נורמות שיח המעודדות הקשבה ומקום לדעות, לזהויות ולקולות השונים בכיתה.
סטודנטיות וסטודנטים ששפתם הראשונה אינה עברית, בנות ובני דור ראשון לאקדמיה ומי ומי שאין באמתחתם הון אקדמי מהבית, נוטים לחוש מאיומים יותר ולהרגיש מתאימים פחות לסביבה האקדמית, וחוששים לרוב להתבטא בפומבי.
כדי לסייע לחברות וחברי קבוצות גיוון להשתתף באופן פעיל בשיעורים ולהגביר את קולם בכיתות ובקמפוס, מומלץ להקנות לסגל האקדמי בסיס תיאורטי וכלים פרקטיים לשילוב פרקטיקות המעודדות השמעת קול כחלק מתפיסת התפקיד ושגרת ההוראה, ואף לתזכר ולחזק מיומנויות אלה מדי שנה.
כבסיס להכשרה, ניתן להיעזר במדריך "הכיתה המכילה באקדמיה" של מרכז אקורד המציע עקרונות פעולה, אסטרטגיות, מתודות והמלצות לטובת:
◎ ביסוס נורמות שיח המקדמות הקשבה ומקום לדעות ולקולות השונים בכיתה.
◎ יצירת הזדמנויות "מחייבות" להשמעת קול באופן שלא יאיים על סטודנטיות וסטודנטים מקבוצות מיעוט.
◎ תגמול על השתתפות באופן שאינו פוגע בסטודנטיות וסטודנטים מקבוצות גיוון.
◎ עידוד "קולות שקטים" בכיתה.
◎ שימוש בפלטפורמות דיגיטליות ואחרות המעודדות השתתפות פעילה בשיעור.
◎ מניעת "הסתרת זהות" של קבוצות מיעוט.
◎ עידוד מודלים לחיקוי מתוך קבוצות המיעוט בכיתה שיסייעו לחברות וחברי קבוצת המיעוט להרגיש שייכות ולהעז להשמיע קול.
◎ הפחתת איום הסטריאוטיפ.
◎ קיום מפגשים אישיים עם הסטודנטיות והסטודנטים תוך התחשבות ברגישויות תרבותיות.
◎ כלים לניהול דיונים בכיתה, גם בנושאים שנויים במחלוקת.
להמלצות וכלים לניהול שיח על המלחמה ועל נושאים טעונים אחרים, ראו:
"איך נדבר על זה" - בעברית / בערבית
הכשרה שנתית לסגל אקדמי ביישום מתודות להפחתת חסמים והגברת קול
הגברת קול בכיתה
הקניית כלים למרצות ומרצים להגדרת נורמות שיח המעודדות הקשבה ומקום לדעות, לזהויות ולקולות השונים בכיתה.
סטודנטיות וסטודנטים ששפתם הראשונה אינה עברית, בנות ובני דור ראשון לאקדמיה ומי ומי שאין באמתחתם הון אקדמי מהבית, נוטים לחוש מאיומים יותר ולהרגיש מתאימים פחות לסביבה האקדמית, וחוששים לרוב להתבטא בפומבי.
כדי לסייע לחברות וחברי קבוצות גיוון להשתתף באופן פעיל בשיעורים ולהגביר את קולם בכיתות ובקמפוס, מומלץ להקנות לסגל האקדמי בסיס תיאורטי וכלים פרקטיים לשילוב פרקטיקות המעודדות השמעת קול כחלק מתפיסת התפקיד ושגרת ההוראה, ואף לתזכר ולחזק מיומנויות אלה מדי שנה.
כבסיס להכשרה, ניתן להיעזר במדריך "הכיתה המכילה באקדמיה" של מרכז אקורד המציע עקרונות פעולה, אסטרטגיות, מתודות והמלצות לטובת:
◎ ביסוס נורמות שיח המקדמות הקשבה ומקום לדעות ולקולות השונים בכיתה.
◎ יצירת הזדמנויות "מחייבות" להשמעת קול באופן שלא יאיים על סטודנטיות וסטודנטים מקבוצות מיעוט.
◎ תגמול על השתתפות באופן שאינו פוגע בסטודנטיות וסטודנטים מקבוצות גיוון.
◎ עידוד "קולות שקטים" בכיתה.
◎ שימוש בפלטפורמות דיגיטליות ואחרות המעודדות השתתפות פעילה בשיעור.
◎ מניעת "הסתרת זהות" של קבוצות מיעוט.
◎ עידוד מודלים לחיקוי מתוך קבוצות המיעוט בכיתה שיסייעו לחברות וחברי קבוצת המיעוט להרגיש שייכות ולהעז להשמיע קול.
◎ הפחתת איום הסטריאוטיפ.
◎ קיום מפגשים אישיים עם הסטודנטיות והסטודנטים תוך התחשבות ברגישויות תרבותיות.
◎ כלים לניהול דיונים בכיתה, גם בנושאים שנויים במחלוקת.
להמלצות וכלים לניהול שיח על המלחמה ועל נושאים טעונים אחרים, ראו:
"איך נדבר על זה" - בעברית / בערבית
הכשרה שנתית לסגל אקדמי ביישום מתודות להפחתת חסמים והגברת קול
הגברת קול בכיתה
הקניית כלים למרצות ומרצים להגדרת נורמות שיח המעודדות הקשבה ומקום לדעות, לזהויות ולקולות השונים בכיתה.
סטודנטיות וסטודנטים ששפתם הראשונה אינה עברית, בנות ובני דור ראשון לאקדמיה ומי ומי שאין באמתחתם הון אקדמי מהבית, נוטים לחוש מאיומים יותר ולהרגיש מתאימים פחות לסביבה האקדמית, וחוששים לרוב להתבטא בפומבי.
כדי לסייע לחברות וחברי קבוצות גיוון להשתתף באופן פעיל בשיעורים ולהגביר את קולם בכיתות ובקמפוס, מומלץ להקנות לסגל האקדמי בסיס תיאורטי וכלים פרקטיים לשילוב פרקטיקות המעודדות השמעת קול כחלק מתפיסת התפקיד ושגרת ההוראה, ואף לתזכר ולחזק מיומנויות אלה מדי שנה.
כבסיס להכשרה, ניתן להיעזר במדריך "הכיתה המכילה באקדמיה" של מרכז אקורד המציע עקרונות פעולה, אסטרטגיות, מתודות והמלצות לטובת:
◎ ביסוס נורמות שיח המקדמות הקשבה ומקום לדעות ולקולות השונים בכיתה.
◎ יצירת הזדמנויות "מחייבות" להשמעת קול באופן שלא יאיים על סטודנטיות וסטודנטים מקבוצות מיעוט.
◎ תגמול על השתתפות באופן שאינו פוגע בסטודנטיות וסטודנטים מקבוצות גיוון.
◎ עידוד "קולות שקטים" בכיתה.
◎ שימוש בפלטפורמות דיגיטליות ואחרות המעודדות השתתפות פעילה בשיעור.
◎ מניעת "הסתרת זהות" של קבוצות מיעוט.
◎ עידוד מודלים לחיקוי מתוך קבוצות המיעוט בכיתה שיסייעו לחברות וחברי קבוצת המיעוט להרגיש שייכות ולהעז להשמיע קול.
◎ הפחתת איום הסטריאוטיפ.
◎ קיום מפגשים אישיים עם הסטודנטיות והסטודנטים תוך התחשבות ברגישויות תרבותיות.
◎ כלים לניהול דיונים בכיתה, גם בנושאים שנויים במחלוקת.
להמלצות וכלים לניהול שיח על המלחמה ועל נושאים טעונים אחרים, ראו:
"איך נדבר על זה" - בעברית / בערבית
הכשרה שנתית לסגל אקדמי ביישום מתודות להפחתת חסמים והגברת קול
הגברת קול בכיתה
הקניית כלים למרצות ומרצים להגדרת נורמות שיח המעודדות הקשבה ומקום לדעות, לזהויות ולקולות השונים בכיתה.
סטודנטיות וסטודנטים ששפתם הראשונה אינה עברית, בנות ובני דור ראשון לאקדמיה ומי ומי שאין באמתחתם הון אקדמי מהבית, נוטים לחוש מאיומים יותר ולהרגיש מתאימים פחות לסביבה האקדמית, וחוששים לרוב להתבטא בפומבי.
כדי לסייע לחברות וחברי קבוצות גיוון להשתתף באופן פעיל בשיעורים ולהגביר את קולם בכיתות ובקמפוס, מומלץ להקנות לסגל האקדמי בסיס תיאורטי וכלים פרקטיים לשילוב פרקטיקות המעודדות השמעת קול כחלק מתפיסת התפקיד ושגרת ההוראה, ואף לתזכר ולחזק מיומנויות אלה מדי שנה.
כבסיס להכשרה, ניתן להיעזר במדריך "הכיתה המכילה באקדמיה" של מרכז אקורד המציע עקרונות פעולה, אסטרטגיות, מתודות והמלצות לטובת:
◎ ביסוס נורמות שיח המקדמות הקשבה ומקום לדעות ולקולות השונים בכיתה.
◎ יצירת הזדמנויות "מחייבות" להשמעת קול באופן שלא יאיים על סטודנטיות וסטודנטים מקבוצות מיעוט.
◎ תגמול על השתתפות באופן שאינו פוגע בסטודנטיות וסטודנטים מקבוצות גיוון.
◎ עידוד "קולות שקטים" בכיתה.
◎ שימוש בפלטפורמות דיגיטליות ואחרות המעודדות השתתפות פעילה בשיעור.
◎ מניעת "הסתרת זהות" של קבוצות מיעוט.
◎ עידוד מודלים לחיקוי מתוך קבוצות המיעוט בכיתה שיסייעו לחברות וחברי קבוצת המיעוט להרגיש שייכות ולהעז להשמיע קול.
◎ הפחתת איום הסטריאוטיפ.
◎ קיום מפגשים אישיים עם הסטודנטיות והסטודנטים תוך התחשבות ברגישויות תרבותיות.
◎ כלים לניהול דיונים בכיתה, גם בנושאים שנויים במחלוקת.
להמלצות וכלים לניהול שיח על המלחמה ועל נושאים טעונים אחרים, ראו:
"איך נדבר על זה" - בעברית / בערבית
ניסוח קווים מנחים להתנהלות מוסדית לשמירה על חופש הביטוי
חופש ביטוי
קווים מנחים להתנהלות מוסדית המגינה על חופש הביטוי של קהילת הקמפוס, ועל זכותם של חברותיה וחבריה לממשו בבטחה במרחבים הפיזיים והדיגיטליים.
להתוויית גבולות חופש הביטוי ולהגנה עליהם חשיבות רבה לתחושת הבטחון של כלל באות ובאי הקמפוס. היכולת לשמור על שיח ביקורתי ומורכב היא חשובה גם כאשר היא יוצרת חוסר נוחות, כעס ומחלוקת קשה. אלה עקרונות יסוד של אקדמיה חופשית ושל חברה דמוקרטית חזקה. מומלץ, אפוא, להבהיר שהקווים המנחים לא נועדו להשתיק קולות, אלא לאפשר אותם.
עם זאת, אין מקום באקדמיה בשום אופן לאלימות מילולית, או פיזית. המוסד לא יאפשר ולא ייתן מקום להשתקה, הפחדה או אלימות מכל סוג שהוא.
בדף "קווים מנחים ביחס לחופש הביטוי והיצירה בעת הזו", האקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים - בצלאל מדגימה ומפרטת את הטווח החשוב והמורכב המחויב, מצד אחד, לשמירה על חופש ביטוי בצורה רחבה ועמוקה, ומצד שני לשמירה על הביטחון ועל תחושת הביטחון של כלל באות ובאי הקמפוס.
בין היתר, המסמך מביא דוגמאות ל"מה מותר ומה אסור במסגרת הזכות לחופש ביטוי", המסייעות מאוד בהבהרת כוונות המוסד.
ניסוח קווים מנחים להתנהלות מוסדית לשמירה על חופש הביטוי
חופש ביטוי
קווים מנחים להתנהלות מוסדית המגינה על חופש הביטוי של קהילת הקמפוס, ועל זכותם של חברותיה וחבריה לממשו בבטחה במרחבים הפיזיים והדיגיטליים.
להתוויית גבולות חופש הביטוי ולהגנה עליהם חשיבות רבה לתחושת הבטחון של כלל באות ובאי הקמפוס. היכולת לשמור על שיח ביקורתי ומורכב היא חשובה גם כאשר היא יוצרת חוסר נוחות, כעס ומחלוקת קשה. אלה עקרונות יסוד של אקדמיה חופשית ושל חברה דמוקרטית חזקה. מומלץ, אפוא, להבהיר שהקווים המנחים לא נועדו להשתיק קולות, אלא לאפשר אותם.
עם זאת, אין מקום באקדמיה בשום אופן לאלימות מילולית, או פיזית. המוסד לא יאפשר ולא ייתן מקום להשתקה, הפחדה או אלימות מכל סוג שהוא.
בדף "קווים מנחים ביחס לחופש הביטוי והיצירה בעת הזו", האקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים - בצלאל מדגימה ומפרטת את הטווח החשוב והמורכב המחויב, מצד אחד, לשמירה על חופש ביטוי בצורה רחבה ועמוקה, ומצד שני לשמירה על הביטחון ועל תחושת הביטחון של כלל באות ובאי הקמפוס.
בין היתר, המסמך מביא דוגמאות ל"מה מותר ומה אסור במסגרת הזכות לחופש ביטוי", המסייעות מאוד בהבהרת כוונות המוסד.
ניסוח קווים מנחים להתנהלות מוסדית לשמירה על חופש הביטוי
חופש ביטוי
קווים מנחים להתנהלות מוסדית המגינה על חופש הביטוי של קהילת הקמפוס, ועל זכותם של חברותיה וחבריה לממשו בבטחה במרחבים הפיזיים והדיגיטליים.
להתוויית גבולות חופש הביטוי ולהגנה עליהם חשיבות רבה לתחושת הבטחון של כלל באות ובאי הקמפוס. היכולת לשמור על שיח ביקורתי ומורכב היא חשובה גם כאשר היא יוצרת חוסר נוחות, כעס ומחלוקת קשה. אלה עקרונות יסוד של אקדמיה חופשית ושל חברה דמוקרטית חזקה. מומלץ, אפוא, להבהיר שהקווים המנחים לא נועדו להשתיק קולות, אלא לאפשר אותם.
עם זאת, אין מקום באקדמיה בשום אופן לאלימות מילולית, או פיזית. המוסד לא יאפשר ולא ייתן מקום להשתקה, הפחדה או אלימות מכל סוג שהוא.
בדף "קווים מנחים ביחס לחופש הביטוי והיצירה בעת הזו", האקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים - בצלאל מדגימה ומפרטת את הטווח החשוב והמורכב המחויב, מצד אחד, לשמירה על חופש ביטוי בצורה רחבה ועמוקה, ומצד שני לשמירה על הביטחון ועל תחושת הביטחון של כלל באות ובאי הקמפוס.
בין היתר, המסמך מביא דוגמאות ל"מה מותר ומה אסור במסגרת הזכות לחופש ביטוי", המסייעות מאוד בהבהרת כוונות המוסד.
ניסוח קווים מנחים להתנהלות מוסדית לשמירה על חופש הביטוי
חופש ביטוי
קווים מנחים להתנהלות מוסדית המגינה על חופש הביטוי של קהילת הקמפוס, ועל זכותם של חברותיה וחבריה לממשו בבטחה במרחבים הפיזיים והדיגיטליים.
להתוויית גבולות חופש הביטוי ולהגנה עליהם חשיבות רבה לתחושת הבטחון של כלל באות ובאי הקמפוס. היכולת לשמור על שיח ביקורתי ומורכב היא חשובה גם כאשר היא יוצרת חוסר נוחות, כעס ומחלוקת קשה. אלה עקרונות יסוד של אקדמיה חופשית ושל חברה דמוקרטית חזקה. מומלץ, אפוא, להבהיר שהקווים המנחים לא נועדו להשתיק קולות, אלא לאפשר אותם.
עם זאת, אין מקום באקדמיה בשום אופן לאלימות מילולית, או פיזית. המוסד לא יאפשר ולא ייתן מקום להשתקה, הפחדה או אלימות מכל סוג שהוא.
בדף "קווים מנחים ביחס לחופש הביטוי והיצירה בעת הזו", האקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים - בצלאל מדגימה ומפרטת את הטווח החשוב והמורכב המחויב, מצד אחד, לשמירה על חופש ביטוי בצורה רחבה ועמוקה, ומצד שני לשמירה על הביטחון ועל תחושת הביטחון של כלל באות ובאי הקמפוס.
בין היתר, המסמך מביא דוגמאות ל"מה מותר ומה אסור במסגרת הזכות לחופש ביטוי", המסייעות מאוד בהבהרת כוונות המוסד.
ביסוס שגרות
02
איך מיישמים
מדידה במשובי ההוראה
הגברת קול בכיתה
הכנסת מדד של השתתפות והשמעת קול בשיעור לסקר הערכת ההוראה.
מוסדות אקדמיים רבים בישראל בעולם החלו לשלב בסקרי הערכת ההוראה שלהם שאלות הנוגעות לתחושת הסטודנטיות והסטודנטים לגבי יכולתם להתבטא ולהשתתף בשיעורים, כגון:
◎ "האם הרגשת בנוח להביע דעות ושאלות בשיעור?"
◎ "עד כמה המרצה עודד/ה השתתפות של כל הסטודנטיות והסטודנטים?"
◎ "האם הרגשת שקולך נשמע ונלקח בחשבון?"
◎ "עד כמה השיעורים אפשרו מקום לדיון ולהחלפת דעות?"
שאלות אלה מאפשרות למדוד ולהעריך את השמעת הקול בשיעורים, כהיבט חשוב במיוחד בהקשר של יצירת סביבת למידה מכלילה ומרחב משותף.
אחת משלוש שאלות החובה במאגר השאלות הרשמי של אוניברסיטת ברקלי (UC Berkeley) להערכת קורסים היא: "באיזו מידה המרצה יצרה סביבה שבה יכלו הסטודנטיות והסטודנטים להרגיש חלק (לדוגמה, המרצה עודדה קולות שונים/נקודות מבט מגוונות; קיבלה בברכה שאלות וביקורת; הגיבה למשוב של סטודנטיות וסטודנטים)".
The instructor created an environment in which I could feel included (for example, encouraged multiple voices/perspectives, welcomed questions and critiques, responded to student feedback).
מומלץ להוסיף לסקרי הערכת ההוראה שאלה אחת בנוסח דומה, שתאפשר למדוד את תחושת הסטודנטיות והסטודנטים באשר למידת יכולתם להתבטא ולהשתתף בשיעורים, ולהעריך את ההוראה גם על פי מדד זה.
על בסיס ההערכה, ניתן בשלב הבא גם לקבוע תגמול למרצות ולמרצים שבשיעוריהם ניכרת השתתפות פעילה ויש ביטוי של סטודנטיות וסטודנטים מכל הקבוצות, כולל מקבוצות מיעוט.
מדידה במשובי ההוראה
הגברת קול בכיתה
הכנסת מדד של השתתפות והשמעת קול בשיעור לסקר הערכת ההוראה.
מוסדות אקדמיים רבים בישראל בעולם החלו לשלב בסקרי הערכת ההוראה שלהם שאלות הנוגעות לתחושת הסטודנטיות והסטודנטים לגבי יכולתם להתבטא ולהשתתף בשיעורים, כגון:
◎ "האם הרגשת בנוח להביע דעות ושאלות בשיעור?"
◎ "עד כמה המרצה עודד/ה השתתפות של כל הסטודנטיות והסטודנטים?"
◎ "האם הרגשת שקולך נשמע ונלקח בחשבון?"
◎ "עד כמה השיעורים אפשרו מקום לדיון ולהחלפת דעות?"
שאלות אלה מאפשרות למדוד ולהעריך את השמעת הקול בשיעורים, כהיבט חשוב במיוחד בהקשר של יצירת סביבת למידה מכלילה ומרחב משותף.
אחת משלוש שאלות החובה במאגר השאלות הרשמי של אוניברסיטת ברקלי (UC Berkeley) להערכת קורסים היא: "באיזו מידה המרצה יצרה סביבה שבה יכלו הסטודנטיות והסטודנטים להרגיש חלק (לדוגמה, המרצה עודדה קולות שונים/נקודות מבט מגוונות; קיבלה בברכה שאלות וביקורת; הגיבה למשוב של סטודנטיות וסטודנטים)".
The instructor created an environment in which I could feel included (for example, encouraged multiple voices/perspectives, welcomed questions and critiques, responded to student feedback).
מומלץ להוסיף לסקרי הערכת ההוראה שאלה אחת בנוסח דומה, שתאפשר למדוד את תחושת הסטודנטיות והסטודנטים באשר למידת יכולתם להתבטא ולהשתתף בשיעורים, ולהעריך את ההוראה גם על פי מדד זה.
על בסיס ההערכה, ניתן בשלב הבא גם לקבוע תגמול למרצות ולמרצים שבשיעוריהם ניכרת השתתפות פעילה ויש ביטוי של סטודנטיות וסטודנטים מכל הקבוצות, כולל מקבוצות מיעוט.
מדידה במשובי ההוראה
הגברת קול בכיתה
הכנסת מדד של השתתפות והשמעת קול בשיעור לסקר הערכת ההוראה.
מוסדות אקדמיים רבים בישראל בעולם החלו לשלב בסקרי הערכת ההוראה שלהם שאלות הנוגעות לתחושת הסטודנטיות והסטודנטים לגבי יכולתם להתבטא ולהשתתף בשיעורים, כגון:
◎ "האם הרגשת בנוח להביע דעות ושאלות בשיעור?"
◎ "עד כמה המרצה עודד/ה השתתפות של כל הסטודנטיות והסטודנטים?"
◎ "האם הרגשת שקולך נשמע ונלקח בחשבון?"
◎ "עד כמה השיעורים אפשרו מקום לדיון ולהחלפת דעות?"
שאלות אלה מאפשרות למדוד ולהעריך את השמעת הקול בשיעורים, כהיבט חשוב במיוחד בהקשר של יצירת סביבת למידה מכלילה ומרחב משותף.
אחת משלוש שאלות החובה במאגר השאלות הרשמי של אוניברסיטת ברקלי (UC Berkeley) להערכת קורסים היא: "באיזו מידה המרצה יצרה סביבה שבה יכלו הסטודנטיות והסטודנטים להרגיש חלק (לדוגמה, המרצה עודדה קולות שונים/נקודות מבט מגוונות; קיבלה בברכה שאלות וביקורת; הגיבה למשוב של סטודנטיות וסטודנטים)".
The instructor created an environment in which I could feel included (for example, encouraged multiple voices/perspectives, welcomed questions and critiques, responded to student feedback).
מומלץ להוסיף לסקרי הערכת ההוראה שאלה אחת בנוסח דומה, שתאפשר למדוד את תחושת הסטודנטיות והסטודנטים באשר למידת יכולתם להתבטא ולהשתתף בשיעורים, ולהעריך את ההוראה גם על פי מדד זה.
על בסיס ההערכה, ניתן בשלב הבא גם לקבוע תגמול למרצות ולמרצים שבשיעוריהם ניכרת השתתפות פעילה ויש ביטוי של סטודנטיות וסטודנטים מכל הקבוצות, כולל מקבוצות מיעוט.
מדידה במשובי ההוראה
הגברת קול בכיתה
הכנסת מדד של השתתפות והשמעת קול בשיעור לסקר הערכת ההוראה.
מוסדות אקדמיים רבים בישראל בעולם החלו לשלב בסקרי הערכת ההוראה שלהם שאלות הנוגעות לתחושת הסטודנטיות והסטודנטים לגבי יכולתם להתבטא ולהשתתף בשיעורים, כגון:
◎ "האם הרגשת בנוח להביע דעות ושאלות בשיעור?"
◎ "עד כמה המרצה עודד/ה השתתפות של כל הסטודנטיות והסטודנטים?"
◎ "האם הרגשת שקולך נשמע ונלקח בחשבון?"
◎ "עד כמה השיעורים אפשרו מקום לדיון ולהחלפת דעות?"
שאלות אלה מאפשרות למדוד ולהעריך את השמעת הקול בשיעורים, כהיבט חשוב במיוחד בהקשר של יצירת סביבת למידה מכלילה ומרחב משותף.
אחת משלוש שאלות החובה במאגר השאלות הרשמי של אוניברסיטת ברקלי (UC Berkeley) להערכת קורסים היא: "באיזו מידה המרצה יצרה סביבה שבה יכלו הסטודנטיות והסטודנטים להרגיש חלק (לדוגמה, המרצה עודדה קולות שונים/נקודות מבט מגוונות; קיבלה בברכה שאלות וביקורת; הגיבה למשוב של סטודנטיות וסטודנטים)".
The instructor created an environment in which I could feel included (for example, encouraged multiple voices/perspectives, welcomed questions and critiques, responded to student feedback).
מומלץ להוסיף לסקרי הערכת ההוראה שאלה אחת בנוסח דומה, שתאפשר למדוד את תחושת הסטודנטיות והסטודנטים באשר למידת יכולתם להתבטא ולהשתתף בשיעורים, ולהעריך את ההוראה גם על פי מדד זה.
על בסיס ההערכה, ניתן בשלב הבא גם לקבוע תגמול למרצות ולמרצים שבשיעוריהם ניכרת השתתפות פעילה ויש ביטוי של סטודנטיות וסטודנטים מכל הקבוצות, כולל מקבוצות מיעוט.
מדידה מתמשכת של חופש הביטוי והיכולת להשמיע קול בקמפוס
חופש ביטוי
מדידה באמצעות שאלות ספציפיות בסקר שנתי הנוגעות לחופש הביטוי של סטודנטיות וסטודנטים, חברות וחברי סגל, לטובת מעקב אחר מגמות של עלייה או נסיגה בתחושת האפשרות להשמיע קולות שונים בקמפוס.
הנושא של מיפוי, אבחון ומדידה המופיע במודל כאחת התשתיות הארגונית לקידום הכללה, חשוב על מנת למסד ולנהל מעקב קבוע אחר ממדים שונים של שותפות באמצעות סקר שנתי.
לאור המתיחות המתמשכת השוררת בישראל בכלל ובקמפוסים בפרט, מומלץ לכלול בסקר התייחסות מיוחדת לנושא של חופש ביטוי במרחב האקדמי, תחושת השתקה והשמעת קול של סגלים, סטודנטיות וסטודנטים.
התייחסות כזו, באמצעות שאלות ספציפיות הנוגעות לנושאים אלה, תוכל לאפשר מעקב אחרי מגמות של עלייה או נסיגה בתחושת האפשרות להשמיע קולות שונים בקמפוס. בהתאם, ניתן יהיה להציב יעדים להתקדמות ולהרחבת היכולת של חברות וחברי סגל ושל סטודנטיות וסטודנטים להשמיע את קולם, ללא פגיעה בתחושת הביטחון וכחלק מההתנהלות השגרתית של המוסד.
מדידה מתמשכת של חופש הביטוי והיכולת להשמיע קול בקמפוס
חופש ביטוי
מדידה באמצעות שאלות ספציפיות בסקר שנתי הנוגעות לחופש הביטוי של סטודנטיות וסטודנטים, חברות וחברי סגל, לטובת מעקב אחר מגמות של עלייה או נסיגה בתחושת האפשרות להשמיע קולות שונים בקמפוס.
הנושא של מיפוי, אבחון ומדידה המופיע במודל כאחת התשתיות הארגונית לקידום הכללה, חשוב על מנת למסד ולנהל מעקב קבוע אחר ממדים שונים של שותפות באמצעות סקר שנתי.
לאור המתיחות המתמשכת השוררת בישראל בכלל ובקמפוסים בפרט, מומלץ לכלול בסקר התייחסות מיוחדת לנושא של חופש ביטוי במרחב האקדמי, תחושת השתקה והשמעת קול של סגלים, סטודנטיות וסטודנטים.
התייחסות כזו, באמצעות שאלות ספציפיות הנוגעות לנושאים אלה, תוכל לאפשר מעקב אחרי מגמות של עלייה או נסיגה בתחושת האפשרות להשמיע קולות שונים בקמפוס. בהתאם, ניתן יהיה להציב יעדים להתקדמות ולהרחבת היכולת של חברות וחברי סגל ושל סטודנטיות וסטודנטים להשמיע את קולם, ללא פגיעה בתחושת הביטחון וכחלק מההתנהלות השגרתית של המוסד.
מדידה מתמשכת של חופש הביטוי והיכולת להשמיע קול בקמפוס
חופש ביטוי
מדידה באמצעות שאלות ספציפיות בסקר שנתי הנוגעות לחופש הביטוי של סטודנטיות וסטודנטים, חברות וחברי סגל, לטובת מעקב אחר מגמות של עלייה או נסיגה בתחושת האפשרות להשמיע קולות שונים בקמפוס.
הנושא של מיפוי, אבחון ומדידה המופיע במודל כאחת התשתיות הארגונית לקידום הכללה, חשוב על מנת למסד ולנהל מעקב קבוע אחר ממדים שונים של שותפות באמצעות סקר שנתי.
לאור המתיחות המתמשכת השוררת בישראל בכלל ובקמפוסים בפרט, מומלץ לכלול בסקר התייחסות מיוחדת לנושא של חופש ביטוי במרחב האקדמי, תחושת השתקה והשמעת קול של סגלים, סטודנטיות וסטודנטים.
התייחסות כזו, באמצעות שאלות ספציפיות הנוגעות לנושאים אלה, תוכל לאפשר מעקב אחרי מגמות של עלייה או נסיגה בתחושת האפשרות להשמיע קולות שונים בקמפוס. בהתאם, ניתן יהיה להציב יעדים להתקדמות ולהרחבת היכולת של חברות וחברי סגל ושל סטודנטיות וסטודנטים להשמיע את קולם, ללא פגיעה בתחושת הביטחון וכחלק מההתנהלות השגרתית של המוסד.
מדידה מתמשכת של חופש הביטוי והיכולת להשמיע קול בקמפוס
חופש ביטוי
מדידה באמצעות שאלות ספציפיות בסקר שנתי הנוגעות לחופש הביטוי של סטודנטיות וסטודנטים, חברות וחברי סגל, לטובת מעקב אחר מגמות של עלייה או נסיגה בתחושת האפשרות להשמיע קולות שונים בקמפוס.
הנושא של מיפוי, אבחון ומדידה המופיע במודל כאחת התשתיות הארגונית לקידום הכללה, חשוב על מנת למסד ולנהל מעקב קבוע אחר ממדים שונים של שותפות באמצעות סקר שנתי.
לאור המתיחות המתמשכת השוררת בישראל בכלל ובקמפוסים בפרט, מומלץ לכלול בסקר התייחסות מיוחדת לנושא של חופש ביטוי במרחב האקדמי, תחושת השתקה והשמעת קול של סגלים, סטודנטיות וסטודנטים.
התייחסות כזו, באמצעות שאלות ספציפיות הנוגעות לנושאים אלה, תוכל לאפשר מעקב אחרי מגמות של עלייה או נסיגה בתחושת האפשרות להשמיע קולות שונים בקמפוס. בהתאם, ניתן יהיה להציב יעדים להתקדמות ולהרחבת היכולת של חברות וחברי סגל ושל סטודנטיות וסטודנטים להשמיע את קולם, ללא פגיעה בתחושת הביטחון וכחלק מההתנהלות השגרתית של המוסד.