רכיבי המודל
המודל מאגד חמישה רכיבים ארגוניים ופסיכולוגיים־חברתיים השלובים זה בזה ומהווים יחד גישה מערכתית לניהול הקמפוס כמרחב משותף, ומציע פעולות וצעדים מובְנים לקידומם.
רכיבי המודל
המודל מאגד חמישה רכיבים ארגוניים ופסיכולוגיים־חברתיים השלובים זה בזה ומהווים יחד גישה מערכתית לניהול הקמפוס כמרחב משותף, ומציע פעולות וצעדים מובְנים לקידומם.
רכיבי המודל
המודל מאגד חמישה רכיבים ארגוניים ופסיכולוגיים־חברתיים השלובים זה בזה ומהווים יחד גישה מערכתית לניהול הקמפוס כמרחב משותף, ומציע פעולות וצעדים מובְנים לקידומם.
סובלנות ונכונות לקרבה חברתית
סובלנות ונכונות לקרבה חברתית
רכיב זה מבטא את המידה שבה סטודנטים וסטודנטיות וסגלים אקדמיים ומנהליים מתנהלים כלפי אחרים בקמפוס באופן סובלני ואמפתי, נטול סטריאוטיפים, דעות קדומות או התנהגויות שקשורות לאפלייה ולהדרה, ומרגישים שכך מתנהלים אחרים כלפיהם. הוא מתייחס גם לרמת המוכנות והמוטיבציה של סטודנטים וסגלים לקרבה חברתית עם קבוצות אחרות משלהם, במסגרת הלימודים בקמפוס ובמגוון מסגרות החיים, מתוך הכרה בקשיים והתמודדות עם האתגרים הכרוכים בסביבה מגוונת, לצד הבנה של היתרונות הטמונים במרחב משותף.
רכיב זה מבטא את המידה שבה סטודנטים וסטודנטיות וסגלים אקדמיים ומנהליים מתנהלים כלפי
אחרים בקמפוס באופן סובלני ואמפתי, נטול סטריאוטיפים, דעות קדומות או התנהגויות שקשורות לאפלייה ולהדרה, ומרגישים שכך מתנהלים אחרים כלפיהם. הוא מתייחס גם לרמת המוכנות והמוטיבציה של סטודנטים וסגלים לקרבה חברתית עם קבוצות אחרות משלהם, במסגרת הלימודים בקמפוס ובמגוון מסגרות החיים, מתוך הכרה בקשיים והתמודדות עם האתגרים הכרוכים בחיים בסביבה מגוונת, לצד הבנה של היתרונות הטמונים
במרחב משותף.
הרחבה תיאורטית
מיקרו־אגרסיות והשפעתן על חוויית הפרט
תופעות אלה מכונות מיקרו־אגרסיות – עלבונות יומיומיים קטנים שחברי קבוצות מגוונות חווים באינטראקציות שגרתיות (Sue et al., 2007).
בדומה לשאר רכיבי ההכללה במודל וחשיבותם, מצבים של חוסר סובלנות, אפליה, גזענות ומיקרו־אגרסיה במרחב האקדמי נקשרים לנזקים בריאותיים ורגשיים, לירידה בהישגים הלימודיים ולעלייה בנשירה (Misawa, 2010; Wolff & Himes, 2010).
תפיסות עולם המבוססות על סטריאוטיפים ודעות קדומות – כגון שוביניזם, גזענות או גילנות – עשויות להוביל להתנהגויות פוגעניות ומפלות גם מצד מי שרואים עצמם כליברליים, סובלניים ובלתי מוטים.
כך למשל, מחמאה לסטודנט מקבוצת מיעוט על “חדות מחשבתית” עשויה לחשוף ציפייה נמוכה ממנו מראש בשל השתייכותו לקבוצה זו, ואמירה מזלזלת שנאמרה בכיתה עלולה לשאת אופי מבזה והתייחסות פוגענית כלפי קבוצה שלמה.
מאפליה גלויה לגזענות סמויה
עם זאת, אפליה שמקורה בגזענות סמויה עדיין נוכחת מאוד גם כיום במרחבים ובמוסדות רבים, ביניהם גם מוסדות אקדמיים (Jochman et al., 2019; Manejwala & Abu-Ras, 2019; Mathies et al., 2019).
דעות קדומות וסטריאוטיפים עשויים להוביל להתנהגות מפלה, גלויה או סמויה.
בימינו, אפליה גלויה – כלומר כל אמירה או פעולה שמפלה אדם ישירות בשל השתייכותו הקבוצתית – אינה חוקית ואף הפכה לפחות מקובלת מבחינה חברתית משהיתה בעבר (Swim et al., 1995; cf. Basford et al., 2014).
סטריאוטיפים ודעות קדומות
דעות קדומות נשענות על סטריאוטיפים ומוסיפות להם מרכיב רגשי – לרוב שלילי – כלפי חברי הקבוצה האחרת (Vescio & Weaver, 2013).
סטריאוטיפים מוגדרים כייצוגים קוגניטיביים של האופנים שבהם חברות וחברי קבוצה מסוימת נתפסים כדומים זה לזה ושונים מהותית מחברי קבוצות אחרות – כלומר, הם מניחים אחידות בתוך הקבוצה והבדלים מהותיים בינה לבין אחרות.
על חשיבה סטראוטיפית וגזענות
בבסיס הצורך בטיפוח סובלנות נמצאת הפעולה הקוגניטיבית האוטומטית של מיון הסובבים אותנו לקטגוריות (Allport, 1954/1979). המוח האנושי נוטה לסווג אנשים לפי קבוצות השתייכות, מתוך צורך לפשט את המציאות החברתית. תהליך זה מהווה בסיס להבנת דפוסי חשיבה חברתיים, אך הוא גם הקרקע שעליה נוצרים סטריאוטיפים ודעות קדומות.
הרחבה תיאורטית
מיקרו־אגרסיות והשפעתן על חוויית הפרט
תופעות אלה מכונות מיקרו־אגרסיות – עלבונות יומיומיים קטנים שחברי קבוצות מגוונות חווים באינטראקציות שגרתיות (Sue et al., 2007).
בדומה לשאר רכיבי ההכללה במודל וחשיבותם, מצבים של חוסר סובלנות, אפליה, גזענות ומיקרו־אגרסיה במרחב האקדמי נקשרים לנזקים בריאותיים ורגשיים, לירידה בהישגים הלימודיים ולעלייה בנשירה (Misawa, 2010; Wolff & Himes, 2010).
תפיסות עולם המבוססות על סטריאוטיפים ודעות קדומות – כגון שוביניזם, גזענות או גילנות – עשויות להוביל להתנהגויות פוגעניות ומפלות גם מצד מי שרואים עצמם כליברליים, סובלניים ובלתי מוטים.
כך למשל, מחמאה לסטודנט מקבוצת מיעוט על “חדות מחשבתית” עשויה לחשוף ציפייה נמוכה ממנו מראש בשל השתייכותו לקבוצה זו, ואמירה מזלזלת שנאמרה בכיתה עלולה לשאת אופי מבזה והתייחסות פוגענית כלפי קבוצה שלמה.
מאפליה גלויה לגזענות סמויה
עם זאת, אפליה שמקורה בגזענות סמויה עדיין נוכחת מאוד גם כיום במרחבים ובמוסדות רבים, ביניהם גם מוסדות אקדמיים (Jochman et al., 2019; Manejwala & Abu-Ras, 2019; Mathies et al., 2019).
דעות קדומות וסטריאוטיפים עשויים להוביל להתנהגות מפלה, גלויה או סמויה.
בימינו, אפליה גלויה – כלומר כל אמירה או פעולה שמפלה אדם ישירות בשל השתייכותו הקבוצתית – אינה חוקית ואף הפכה לפחות מקובלת מבחינה חברתית משהיתה בעבר (Swim et al., 1995; cf. Basford et al., 2014).
סטריאוטיפים ודעות קדומות
דעות קדומות נשענות על סטריאוטיפים ומוסיפות להם מרכיב רגשי – לרוב שלילי – כלפי חברי הקבוצה האחרת (Vescio & Weaver, 2013).
סטריאוטיפים מוגדרים כייצוגים קוגניטיביים של האופנים שבהם חברות וחברי קבוצה מסוימת נתפסים כדומים זה לזה ושונים מהותית מחברי קבוצות אחרות – כלומר, הם מניחים אחידות בתוך הקבוצה והבדלים מהותיים בינה לבין אחרות.
על חשיבה סטראוטיפית וגזענות
בבסיס הצורך בטיפוח סובלנות נמצאת הפעולה הקוגניטיבית האוטומטית של מיון הסובבים אותנו לקטגוריות (Allport, 1954/1979). המוח האנושי נוטה לסווג אנשים לפי קבוצות השתייכות, מתוך צורך לפשט את המציאות החברתית. תהליך זה מהווה בסיס להבנת דפוסי חשיבה חברתיים, אך הוא גם הקרקע שעליה נוצרים סטריאוטיפים ודעות קדומות.
מה ניתן לעשות כדי לקדם סובלנות ונכונות לקרבה חברתית?
להלן ערוצי פעולה והצעות לצעדים אופרטיביים שמטרתם לחזק את ערך הסובלנות ואת המוכנות והמוטיבציה של סטודנטיות וסטודנטים לקרבה חברתית עם קבוצות אחרות בכל אחד משלושת שלבי המודל - החל מהתערבויות קצרות טווח, דרך יצירת שגרות קבועות ועד ליישום תוכניות עומק מתמשכות.
איך מיישמים
פעילויות חברתיות רב-תרבותיות וימי היכרות
אקלים רב תרבותי
יוזמות של פעילויות החוגגות את הרב-תרבותיות בקמפוס המגוון - לקידום מודעות תרבותית-חברתית, לטיפוח כבוד הדדי וליצירת מרחבים למפגש בין-קבוצתי חיובי.
לצד טיפוח הזהות המשותפת, מומלץ לקיים גם אירועים תרבותיים ופעילויות מיוחדות לרגל חגים ומועדים הנותנים מקום לביטוי הזהות הפרטיקולרית של קבוצות הגיוון. למשל: ארוחת איפטאר ברמדאן, קישוט עץ בחג המולד, יום השפה הערבית ועוד.
חשוב שאירועים אלה יתקיימו בתמיכת ההנהלה, כחלק מתפיסת הרב-תרבותיות במוסד.
פעילויות חברתיות רב-תרבותיות וימי היכרות
אקלים רב תרבותי
יוזמות של פעילויות החוגגות את הרב-תרבותיות בקמפוס המגוון - לקידום מודעות תרבותית-חברתית, לטיפוח כבוד הדדי וליצירת מרחבים למפגש בין-קבוצתי חיובי.
לצד טיפוח הזהות המשותפת, מומלץ לקיים גם אירועים תרבותיים ופעילויות מיוחדות לרגל חגים ומועדים הנותנים מקום לביטוי הזהות הפרטיקולרית של קבוצות הגיוון. למשל: ארוחת איפטאר ברמדאן, קישוט עץ בחג המולד, יום השפה הערבית ועוד.
חשוב שאירועים אלה יתקיימו בתמיכת ההנהלה, כחלק מתפיסת הרב-תרבותיות במוסד.
פעילויות חברתיות רב-תרבותיות וימי היכרות
אקלים רב תרבותי
יוזמות של פעילויות החוגגות את הרב-תרבותיות בקמפוס המגוון - לקידום מודעות תרבותית-חברתית, לטיפוח כבוד הדדי וליצירת מרחבים למפגש בין-קבוצתי חיובי.
לצד טיפוח הזהות המשותפת, מומלץ לקיים גם אירועים תרבותיים ופעילויות מיוחדות לרגל חגים ומועדים הנותנים מקום לביטוי הזהות הפרטיקולרית של קבוצות הגיוון. למשל: ארוחת איפטאר ברמדאן, קישוט עץ בחג המולד, יום השפה הערבית ועוד.
חשוב שאירועים אלה יתקיימו בתמיכת ההנהלה, כחלק מתפיסת הרב-תרבותיות במוסד.
פעילויות חברתיות רב-תרבותיות וימי היכרות
אקלים רב תרבותי
יוזמות של פעילויות החוגגות את הרב-תרבותיות בקמפוס המגוון - לקידום מודעות תרבותית-חברתית, לטיפוח כבוד הדדי וליצירת מרחבים למפגש בין-קבוצתי חיובי.
לצד טיפוח הזהות המשותפת, מומלץ לקיים גם אירועים תרבותיים ופעילויות מיוחדות לרגל חגים ומועדים הנותנים מקום לביטוי הזהות הפרטיקולרית של קבוצות הגיוון. למשל: ארוחת איפטאר ברמדאן, קישוט עץ בחג המולד, יום השפה הערבית ועוד.
חשוב שאירועים אלה יתקיימו בתמיכת ההנהלה, כחלק מתפיסת הרב-תרבותיות במוסד.
שימוש בפרקטיקה של עבודות משותפות בקורסים רלוונטיים
שיתוף פעולה בין-קבוצתי
עבודות משותפות בקבוצות הטרוגניות מהוות מסגרת מובנית למפגש בין-קבוצתי כחלק מהלימודים האקדמיים: בתרגילים, מעבדות, עבודה בכיתה או לאחר שעות הלימודים, פרויקט סיום וכיו"ב.
שיתוף פעולה בין סטודנטיות וסטודנטים מקבוצות שונות בעבודות בכיתה או במעבדות נמצא במחקר כמנבא החזק ביותר לקשירת חברויות, להגברת המוטיבציה לקִרבה חברתית ולביסוס עמדות בין-קבוצתיות חיוביות.
עובדה זו בעלת משמעות חשובה, מכיוון שהפרקטיקה של עבודות משותפות ננקטת דרך שגרה: עבודה בזוגות בכיתה או במעבדה, הגשות של מטלות בקבוצות ועוד. היא אינה מצריכה זמן ייעודי או ידע בין-תרבותי נרחב, היא נעשית במסגרת ההתנהלות היום-יומית של הכיתה והיא מזמנת מפגשים משמעותיים ומובנים.
הבסיס התיאורטי לחשיבותן של עבודות משותפות הוא השערת המגע של אלפורט (1954), הטוענת כי אינטראקציה בין-אישית בין אנשים מקבוצות חברתיות ותרבותיות שונות עשויה להפחית בתנאים מסוימים חשיבה סטריאוטיפית ודעות קדומות ולשפר את היכולת הבין-תרבותית.
תאוריית המגע מציעה תנאים אלה:
◎ מעמד שווה: הקפדה ככל הניתן שהתנאים והתכנים של העבודה המשותפת אינם מעניקים יתרון או העדפה (גלויים או סמויים) לקבוצה אחת על פניה השנייה.
◎ מטרות משותפות: מטלה שתוביל לאינטראקציה חיובית של תלות הדדית בהשגת מטרה משותפת, ותגרום לאנשים העובדים יחד בקבוצה הטרוגנית לחשוב בקטגוריות חדשות - מ"אנחנו והם" ל"אנחנו".
◎ שיתוף פעולה: הטלת משימה המצריכה עבודה שיתופית ואמון הדדי, המעודדת שיתוף פעולה ללא פן תחרותי בין חברות וחברי הקבוצה.
◎ תמיכה ממסדית: הפגנת תמיכה ברורה מצד המערכת במגע ובקשרים בין הקבוצות, כדי ליצור אווירה חברתית תומכת ולהשתית נורמות תואמות המעודדות פתיחות וסובלנות.
לפרקטיקה של עבודות משותפות בקבוצות הטרוגניות יש פוטנציאל משמעותי לקדם הכלה ושיפור יחסים בין קבוצות בכיתה. זוהי פרקטיקה של מגע הרמוני, כלומר, היא מתבססת על המשותף והדומה בין הקבוצות ולא בנקודות קונפליקט ומתח.
מגע הרמוני נחשב לכלי הפסיכולוגי האפקטיבי ביותר לשיפור יחסים בין קבוצות באמצעות הפחתת סטריאוטיפים, הגברת אמפתיה ויצירת זהות משותפת. עם זאת, במקומות בהם ישנו קונפליקט בין-קבוצתי פתוח, כמו ישראל, יש לו גם חסרונות, כיוון שהוא לא מעודד שיח על אי-שוויון ואי-צדק, ואינו מעודד השמעת קול בקרב קבוצת המיעוט.
שימוש בפרקטיקה של עבודות משותפות בקורסים רלוונטיים
שיתוף פעולה בין-קבוצתי
עבודות משותפות בקבוצות הטרוגניות מהוות מסגרת מובנית למפגש בין-קבוצתי כחלק מהלימודים האקדמיים: בתרגילים, מעבדות, עבודה בכיתה או לאחר שעות הלימודים, פרויקט סיום וכיו"ב.
שיתוף פעולה בין סטודנטיות וסטודנטים מקבוצות שונות בעבודות בכיתה או במעבדות נמצא במחקר כמנבא החזק ביותר לקשירת חברויות, להגברת המוטיבציה לקִרבה חברתית ולביסוס עמדות בין-קבוצתיות חיוביות.
עובדה זו בעלת משמעות חשובה, מכיוון שהפרקטיקה של עבודות משותפות ננקטת דרך שגרה: עבודה בזוגות בכיתה או במעבדה, הגשות של מטלות בקבוצות ועוד. היא אינה מצריכה זמן ייעודי או ידע בין-תרבותי נרחב, היא נעשית במסגרת ההתנהלות היום-יומית של הכיתה והיא מזמנת מפגשים משמעותיים ומובנים.
הבסיס התיאורטי לחשיבותן של עבודות משותפות הוא השערת המגע של אלפורט (1954), הטוענת כי אינטראקציה בין-אישית בין אנשים מקבוצות חברתיות ותרבותיות שונות עשויה להפחית בתנאים מסוימים חשיבה סטריאוטיפית ודעות קדומות ולשפר את היכולת הבין-תרבותית.
תאוריית המגע מציעה תנאים אלה:
◎ מעמד שווה: הקפדה ככל הניתן שהתנאים והתכנים של העבודה המשותפת אינם מעניקים יתרון או העדפה (גלויים או סמויים) לקבוצה אחת על פניה השנייה.
◎ מטרות משותפות: מטלה שתוביל לאינטראקציה חיובית של תלות הדדית בהשגת מטרה משותפת, ותגרום לאנשים העובדים יחד בקבוצה הטרוגנית לחשוב בקטגוריות חדשות - מ"אנחנו והם" ל"אנחנו".
◎ שיתוף פעולה: הטלת משימה המצריכה עבודה שיתופית ואמון הדדי, המעודדת שיתוף פעולה ללא פן תחרותי בין חברות וחברי הקבוצה.
◎ תמיכה ממסדית: הפגנת תמיכה ברורה מצד המערכת במגע ובקשרים בין הקבוצות, כדי ליצור אווירה חברתית תומכת ולהשתית נורמות תואמות המעודדות פתיחות וסובלנות.
לפרקטיקה של עבודות משותפות בקבוצות הטרוגניות יש פוטנציאל משמעותי לקדם הכלה ושיפור יחסים בין קבוצות בכיתה. זוהי פרקטיקה של מגע הרמוני, כלומר, היא מתבססת על המשותף והדומה בין הקבוצות ולא בנקודות קונפליקט ומתח.
מגע הרמוני נחשב לכלי הפסיכולוגי האפקטיבי ביותר לשיפור יחסים בין קבוצות באמצעות הפחתת סטריאוטיפים, הגברת אמפתיה ויצירת זהות משותפת. עם זאת, במקומות בהם ישנו קונפליקט בין-קבוצתי פתוח, כמו ישראל, יש לו גם חסרונות, כיוון שהוא לא מעודד שיח על אי-שוויון ואי-צדק, ואינו מעודד השמעת קול בקרב קבוצת המיעוט.
שימוש בפרקטיקה של עבודות משותפות בקורסים רלוונטיים
שיתוף פעולה בין-קבוצתי
עבודות משותפות בקבוצות הטרוגניות מהוות מסגרת מובנית למפגש בין-קבוצתי כחלק מהלימודים האקדמיים: בתרגילים, מעבדות, עבודה בכיתה או לאחר שעות הלימודים, פרויקט סיום וכיו"ב.
שיתוף פעולה בין סטודנטיות וסטודנטים מקבוצות שונות בעבודות בכיתה או במעבדות נמצא במחקר כמנבא החזק ביותר לקשירת חברויות, להגברת המוטיבציה לקִרבה חברתית ולביסוס עמדות בין-קבוצתיות חיוביות.
עובדה זו בעלת משמעות חשובה, מכיוון שהפרקטיקה של עבודות משותפות ננקטת דרך שגרה: עבודה בזוגות בכיתה או במעבדה, הגשות של מטלות בקבוצות ועוד. היא אינה מצריכה זמן ייעודי או ידע בין-תרבותי נרחב, היא נעשית במסגרת ההתנהלות היום-יומית של הכיתה והיא מזמנת מפגשים משמעותיים ומובנים.
הבסיס התיאורטי לחשיבותן של עבודות משותפות הוא השערת המגע של אלפורט (1954), הטוענת כי אינטראקציה בין-אישית בין אנשים מקבוצות חברתיות ותרבותיות שונות עשויה להפחית בתנאים מסוימים חשיבה סטריאוטיפית ודעות קדומות ולשפר את היכולת הבין-תרבותית.
תאוריית המגע מציעה תנאים אלה:
◎ מעמד שווה: הקפדה ככל הניתן שהתנאים והתכנים של העבודה המשותפת אינם מעניקים יתרון או העדפה (גלויים או סמויים) לקבוצה אחת על פניה השנייה.
◎ מטרות משותפות: מטלה שתוביל לאינטראקציה חיובית של תלות הדדית בהשגת מטרה משותפת, ותגרום לאנשים העובדים יחד בקבוצה הטרוגנית לחשוב בקטגוריות חדשות - מ"אנחנו והם" ל"אנחנו".
◎ שיתוף פעולה: הטלת משימה המצריכה עבודה שיתופית ואמון הדדי, המעודדת שיתוף פעולה ללא פן תחרותי בין חברות וחברי הקבוצה.
◎ תמיכה ממסדית: הפגנת תמיכה ברורה מצד המערכת במגע ובקשרים בין הקבוצות, כדי ליצור אווירה חברתית תומכת ולהשתית נורמות תואמות המעודדות פתיחות וסובלנות.
לפרקטיקה של עבודות משותפות בקבוצות הטרוגניות יש פוטנציאל משמעותי לקדם הכלה ושיפור יחסים בין קבוצות בכיתה. זוהי פרקטיקה של מגע הרמוני, כלומר, היא מתבססת על המשותף והדומה בין הקבוצות ולא בנקודות קונפליקט ומתח.
מגע הרמוני נחשב לכלי הפסיכולוגי האפקטיבי ביותר לשיפור יחסים בין קבוצות באמצעות הפחתת סטריאוטיפים, הגברת אמפתיה ויצירת זהות משותפת. עם זאת, במקומות בהם ישנו קונפליקט בין-קבוצתי פתוח, כמו ישראל, יש לו גם חסרונות, כיוון שהוא לא מעודד שיח על אי-שוויון ואי-צדק, ואינו מעודד השמעת קול בקרב קבוצת המיעוט.
שימוש בפרקטיקה של עבודות משותפות בקורסים רלוונטיים
שיתוף פעולה בין-קבוצתי
עבודות משותפות בקבוצות הטרוגניות מהוות מסגרת מובנית למפגש בין-קבוצתי כחלק מהלימודים האקדמיים: בתרגילים, מעבדות, עבודה בכיתה או לאחר שעות הלימודים, פרויקט סיום וכיו"ב.
שיתוף פעולה בין סטודנטיות וסטודנטים מקבוצות שונות בעבודות בכיתה או במעבדות נמצא במחקר כמנבא החזק ביותר לקשירת חברויות, להגברת המוטיבציה לקִרבה חברתית ולביסוס עמדות בין-קבוצתיות חיוביות.
עובדה זו בעלת משמעות חשובה, מכיוון שהפרקטיקה של עבודות משותפות ננקטת דרך שגרה: עבודה בזוגות בכיתה או במעבדה, הגשות של מטלות בקבוצות ועוד. היא אינה מצריכה זמן ייעודי או ידע בין-תרבותי נרחב, היא נעשית במסגרת ההתנהלות היום-יומית של הכיתה והיא מזמנת מפגשים משמעותיים ומובנים.
הבסיס התיאורטי לחשיבותן של עבודות משותפות הוא השערת המגע של אלפורט (1954), הטוענת כי אינטראקציה בין-אישית בין אנשים מקבוצות חברתיות ותרבותיות שונות עשויה להפחית בתנאים מסוימים חשיבה סטריאוטיפית ודעות קדומות ולשפר את היכולת הבין-תרבותית.
תאוריית המגע מציעה תנאים אלה:
◎ מעמד שווה: הקפדה ככל הניתן שהתנאים והתכנים של העבודה המשותפת אינם מעניקים יתרון או העדפה (גלויים או סמויים) לקבוצה אחת על פניה השנייה.
◎ מטרות משותפות: מטלה שתוביל לאינטראקציה חיובית של תלות הדדית בהשגת מטרה משותפת, ותגרום לאנשים העובדים יחד בקבוצה הטרוגנית לחשוב בקטגוריות חדשות - מ"אנחנו והם" ל"אנחנו".
◎ שיתוף פעולה: הטלת משימה המצריכה עבודה שיתופית ואמון הדדי, המעודדת שיתוף פעולה ללא פן תחרותי בין חברות וחברי הקבוצה.
◎ תמיכה ממסדית: הפגנת תמיכה ברורה מצד המערכת במגע ובקשרים בין הקבוצות, כדי ליצור אווירה חברתית תומכת ולהשתית נורמות תואמות המעודדות פתיחות וסובלנות.
לפרקטיקה של עבודות משותפות בקבוצות הטרוגניות יש פוטנציאל משמעותי לקדם הכלה ושיפור יחסים בין קבוצות בכיתה. זוהי פרקטיקה של מגע הרמוני, כלומר, היא מתבססת על המשותף והדומה בין הקבוצות ולא בנקודות קונפליקט ומתח.
מגע הרמוני נחשב לכלי הפסיכולוגי האפקטיבי ביותר לשיפור יחסים בין קבוצות באמצעות הפחתת סטריאוטיפים, הגברת אמפתיה ויצירת זהות משותפת. עם זאת, במקומות בהם ישנו קונפליקט בין-קבוצתי פתוח, כמו ישראל, יש לו גם חסרונות, כיוון שהוא לא מעודד שיח על אי-שוויון ואי-צדק, ואינו מעודד השמעת קול בקרב קבוצת המיעוט.
קידום הכרות בין-תרבותית בקורסים קיימים
כשירות תרבותית
העשרת החיים המשותפים בקמפוס וקידום מצוינות דרך מפגש, שיח והכרות עם מגוון של תרבויות, ניסיונות חיים, נקודות מבט ועמדות במסגרת השיעורים בקורסים מתאימים.
מתודות חוויתיות המקדמות הכרות בין-אישית וגישה רב-תרבותית תורמות ליצירת אקלים כיתתי ומוסדי מכליל, מעמיקות בתחומים רבים את המסוגלות המקצועית, ונודעת להן השפעה חיובית על היחסים הבין-קבוצתיים ועל החוויה האקדמית והחברתית של כלל הסטודנטיות והסטודנטים.
בתמיכה וליווי מקצועי של היחידה ו/או הממונה על המגוון במוסד, ניתן להעשיר את התוכן הלימודי בפרקטיקות פדגוגיות מוכוונות גיוון והכללה, כגון: תרגילים להכרות בין-אישית, פעילויות חוויתיות, שיח קבוצתי לפיתוח אמפטיה ומתודות של מתן פרספקטיבה (שיתוף בתחושות ובחוויות אישיות) או של לקיחת פרספקטיבה (התבוננות על המצב מנקודת מבטו של האחר) כמו סבבי הקשבה, ניתוח מקרי בוחן, משחק תפקידים ועוד.
היכולת ללמוד על חוויותיו של אדם מקבוצה אחרת, על צרכיו, על רגשותיו ועל אתגריו או לשתף את האחרים בכל אלה, חשובה כדי לאפשר הבנה טובה יותר בין חברי הקבוצה לבין עצמם וכן בין הקבוצות.
כאשר חוויות וסוגיות רב-תרבותיות משולבות באופן טבעי, שיטתי ומשמעותי במתודות ההוראה, המגוון בקמפוס מנורמל, מדובר ומוערך, כחלק שגרתי ובלתי נפרד מהלמידה ומהמרחב האקדמי. יתרה מזו, מרצות ומרצים שמשלבים בהוראה מתודות המעודדות שיח, מגוון ומפגש בין-קבוצתי חיובי משמשים מודל להתנהלות מכילה ומכבדת, המשפיעה על התנהגות הסטודנטיות והסטודנטים בכיתה ומחוץ לה.
שימו לב: מתן פרספקטיבה יהיה אפקטיבי יותר מלקיחת פרספקטיבה עבור חברות וחברי קבוצות מיעוט, שהצורך שלהן לשתף ולהישמע גובר על הצורך 'להבין' את קבוצת הרוב.
קידום הכרות בין-תרבותית בקורסים קיימים
כשירות תרבותית
העשרת החיים המשותפים בקמפוס וקידום מצוינות דרך מפגש, שיח והכרות עם מגוון של תרבויות, ניסיונות חיים, נקודות מבט ועמדות במסגרת השיעורים בקורסים מתאימים.
מתודות חוויתיות המקדמות הכרות בין-אישית וגישה רב-תרבותית תורמות ליצירת אקלים כיתתי ומוסדי מכליל, מעמיקות בתחומים רבים את המסוגלות המקצועית, ונודעת להן השפעה חיובית על היחסים הבין-קבוצתיים ועל החוויה האקדמית והחברתית של כלל הסטודנטיות והסטודנטים.
בתמיכה וליווי מקצועי של היחידה ו/או הממונה על המגוון במוסד, ניתן להעשיר את התוכן הלימודי בפרקטיקות פדגוגיות מוכוונות גיוון והכללה, כגון: תרגילים להכרות בין-אישית, פעילויות חוויתיות, שיח קבוצתי לפיתוח אמפטיה ומתודות של מתן פרספקטיבה (שיתוף בתחושות ובחוויות אישיות) או של לקיחת פרספקטיבה (התבוננות על המצב מנקודת מבטו של האחר) כמו סבבי הקשבה, ניתוח מקרי בוחן, משחק תפקידים ועוד.
היכולת ללמוד על חוויותיו של אדם מקבוצה אחרת, על צרכיו, על רגשותיו ועל אתגריו או לשתף את האחרים בכל אלה, חשובה כדי לאפשר הבנה טובה יותר בין חברי הקבוצה לבין עצמם וכן בין הקבוצות.
כאשר חוויות וסוגיות רב-תרבותיות משולבות באופן טבעי, שיטתי ומשמעותי במתודות ההוראה, המגוון בקמפוס מנורמל, מדובר ומוערך, כחלק שגרתי ובלתי נפרד מהלמידה ומהמרחב האקדמי. יתרה מזו, מרצות ומרצים שמשלבים בהוראה מתודות המעודדות שיח, מגוון ומפגש בין-קבוצתי חיובי משמשים מודל להתנהלות מכילה ומכבדת, המשפיעה על התנהגות הסטודנטיות והסטודנטים בכיתה ומחוץ לה.
שימו לב: מתן פרספקטיבה יהיה אפקטיבי יותר מלקיחת פרספקטיבה עבור חברות וחברי קבוצות מיעוט, שהצורך שלהן לשתף ולהישמע גובר על הצורך 'להבין' את קבוצת הרוב.
קידום הכרות בין-תרבותית בקורסים קיימים
כשירות תרבותית
העשרת החיים המשותפים בקמפוס וקידום מצוינות דרך מפגש, שיח והכרות עם מגוון של תרבויות, ניסיונות חיים, נקודות מבט ועמדות במסגרת השיעורים בקורסים מתאימים.
מתודות חוויתיות המקדמות הכרות בין-אישית וגישה רב-תרבותית תורמות ליצירת אקלים כיתתי ומוסדי מכליל, מעמיקות בתחומים רבים את המסוגלות המקצועית, ונודעת להן השפעה חיובית על היחסים הבין-קבוצתיים ועל החוויה האקדמית והחברתית של כלל הסטודנטיות והסטודנטים.
בתמיכה וליווי מקצועי של היחידה ו/או הממונה על המגוון במוסד, ניתן להעשיר את התוכן הלימודי בפרקטיקות פדגוגיות מוכוונות גיוון והכללה, כגון: תרגילים להכרות בין-אישית, פעילויות חוויתיות, שיח קבוצתי לפיתוח אמפטיה ומתודות של מתן פרספקטיבה (שיתוף בתחושות ובחוויות אישיות) או של לקיחת פרספקטיבה (התבוננות על המצב מנקודת מבטו של האחר) כמו סבבי הקשבה, ניתוח מקרי בוחן, משחק תפקידים ועוד.
היכולת ללמוד על חוויותיו של אדם מקבוצה אחרת, על צרכיו, על רגשותיו ועל אתגריו או לשתף את האחרים בכל אלה, חשובה כדי לאפשר הבנה טובה יותר בין חברי הקבוצה לבין עצמם וכן בין הקבוצות.
כאשר חוויות וסוגיות רב-תרבותיות משולבות באופן טבעי, שיטתי ומשמעותי במתודות ההוראה, המגוון בקמפוס מנורמל, מדובר ומוערך, כחלק שגרתי ובלתי נפרד מהלמידה ומהמרחב האקדמי. יתרה מזו, מרצות ומרצים שמשלבים בהוראה מתודות המעודדות שיח, מגוון ומפגש בין-קבוצתי חיובי משמשים מודל להתנהלות מכילה ומכבדת, המשפיעה על התנהגות הסטודנטיות והסטודנטים בכיתה ומחוץ לה.
שימו לב: מתן פרספקטיבה יהיה אפקטיבי יותר מלקיחת פרספקטיבה עבור חברות וחברי קבוצות מיעוט, שהצורך שלהן לשתף ולהישמע גובר על הצורך 'להבין' את קבוצת הרוב.
קידום הכרות בין-תרבותית בקורסים קיימים
כשירות תרבותית
העשרת החיים המשותפים בקמפוס וקידום מצוינות דרך מפגש, שיח והכרות עם מגוון של תרבויות, ניסיונות חיים, נקודות מבט ועמדות במסגרת השיעורים בקורסים מתאימים.
מתודות חוויתיות המקדמות הכרות בין-אישית וגישה רב-תרבותית תורמות ליצירת אקלים כיתתי ומוסדי מכליל, מעמיקות בתחומים רבים את המסוגלות המקצועית, ונודעת להן השפעה חיובית על היחסים הבין-קבוצתיים ועל החוויה האקדמית והחברתית של כלל הסטודנטיות והסטודנטים.
בתמיכה וליווי מקצועי של היחידה ו/או הממונה על המגוון במוסד, ניתן להעשיר את התוכן הלימודי בפרקטיקות פדגוגיות מוכוונות גיוון והכללה, כגון: תרגילים להכרות בין-אישית, פעילויות חוויתיות, שיח קבוצתי לפיתוח אמפטיה ומתודות של מתן פרספקטיבה (שיתוף בתחושות ובחוויות אישיות) או של לקיחת פרספקטיבה (התבוננות על המצב מנקודת מבטו של האחר) כמו סבבי הקשבה, ניתוח מקרי בוחן, משחק תפקידים ועוד.
היכולת ללמוד על חוויותיו של אדם מקבוצה אחרת, על צרכיו, על רגשותיו ועל אתגריו או לשתף את האחרים בכל אלה, חשובה כדי לאפשר הבנה טובה יותר בין חברי הקבוצה לבין עצמם וכן בין הקבוצות.
כאשר חוויות וסוגיות רב-תרבותיות משולבות באופן טבעי, שיטתי ומשמעותי במתודות ההוראה, המגוון בקמפוס מנורמל, מדובר ומוערך, כחלק שגרתי ובלתי נפרד מהלמידה ומהמרחב האקדמי. יתרה מזו, מרצות ומרצים שמשלבים בהוראה מתודות המעודדות שיח, מגוון ומפגש בין-קבוצתי חיובי משמשים מודל להתנהלות מכילה ומכבדת, המשפיעה על התנהגות הסטודנטיות והסטודנטים בכיתה ומחוץ לה.
שימו לב: מתן פרספקטיבה יהיה אפקטיבי יותר מלקיחת פרספקטיבה עבור חברות וחברי קבוצות מיעוט, שהצורך שלהן לשתף ולהישמע גובר על הצורך 'להבין' את קבוצת הרוב.
מענים מיידיים/ קצרי טווח
01
איך מיישמים
שגרת אירועים רב-תרבותיים שנתית
אקלים רב תרבותי
מסורת מוסדית הכוללת אירועים חברתיים ותרבותיים קבועים בלוח השנה בהם ניתן ייצוג לקבוצות השונות ונחגג המגוון הרב-תרבותי בקמפוס - כגון פתיחת שנת הלימודים, ציון משותף של חגי הקבוצות השונות, סמינרים וכנסים, תערוכות מתחלפות וכיו"ב.
יום השפה הערבית מתקיים מדי שנה באוניברסיטת בן גוריון בנגב כדי לקדם דיון על מקומה ומעמדה של השפה הערבית בישראל, להכיר הקשרים ואוצרות תרבותיים וחברתיים, ללמוד על חשיבותה לערבים ויהודים בכלל ובקמפוס האקדמי בפרט, ולהדגיש את יכולתה של השפה לשמש כאמצעי להיכרות, הבנה, כבוד הדדי וחיים משותפים.
אוניברסיטאות בעולם נוקטות פעולות ומציעות מענים ממוקדים נוספים לבניית קהילה מגוונת בקמפוס:
◎ באוניברסיטת הרווארד מתקיימים מפגשי Afternoon of Engagement בנושאים הקשורים לגיוון והכללה, הפתוחים לכלל הסטודנטים והסגלים. המפגשים כוללים הרצאות, סדנאות ושיח בקבוצות קטנות על משמעותם של הכללה ושייכות, על אתגרים ופתרונות.
◎ "קולות בקמפוס" באוניברסיטת קליפורניה ברקלי - סדרת פודקסטים שמטרתה השמעת קול של קבוצות שונות בקמפוס. מנחה קבועה מראיינת סטודנטיות וסטודנטים, חברות סגל אקדמי ומנהלי, אורחים ואמנים, ומשוחחת איתם על נושאים מקצועיים ועל חייהם האישיים - מוצאם, הזדמנויות שהיו או לא היו להם וכו'.
יש לשים לב כי להשמעת קול ולחשיפה לקהל רחב עשויות להיות משמעויות והשלכות שונות עבור קבוצות רוב וקבוצות מיעוט. יש לקחת בחשבון את ההבדלים הללו בבחירת הדוברות והדוברים, בתכנון נושאי השיחה, ובאפשור של אנונימיות במידת הצורך.
שגרת אירועים רב-תרבותיים שנתית
אקלים רב תרבותי
מסורת מוסדית הכוללת אירועים חברתיים ותרבותיים קבועים בלוח השנה בהם ניתן ייצוג לקבוצות השונות ונחגג המגוון הרב-תרבותי בקמפוס - כגון פתיחת שנת הלימודים, ציון משותף של חגי הקבוצות השונות, סמינרים וכנסים, תערוכות מתחלפות וכיו"ב.
יום השפה הערבית מתקיים מדי שנה באוניברסיטת בן גוריון בנגב כדי לקדם דיון על מקומה ומעמדה של השפה הערבית בישראל, להכיר הקשרים ואוצרות תרבותיים וחברתיים, ללמוד על חשיבותה לערבים ויהודים בכלל ובקמפוס האקדמי בפרט, ולהדגיש את יכולתה של השפה לשמש כאמצעי להיכרות, הבנה, כבוד הדדי וחיים משותפים.
אוניברסיטאות בעולם נוקטות פעולות ומציעות מענים ממוקדים נוספים לבניית קהילה מגוונת בקמפוס:
◎ באוניברסיטת הרווארד מתקיימים מפגשי Afternoon of Engagement בנושאים הקשורים לגיוון והכללה, הפתוחים לכלל הסטודנטים והסגלים. המפגשים כוללים הרצאות, סדנאות ושיח בקבוצות קטנות על משמעותם של הכללה ושייכות, על אתגרים ופתרונות.
◎ "קולות בקמפוס" באוניברסיטת קליפורניה ברקלי - סדרת פודקסטים שמטרתה השמעת קול של קבוצות שונות בקמפוס. מנחה קבועה מראיינת סטודנטיות וסטודנטים, חברות סגל אקדמי ומנהלי, אורחים ואמנים, ומשוחחת איתם על נושאים מקצועיים ועל חייהם האישיים - מוצאם, הזדמנויות שהיו או לא היו להם וכו'.
יש לשים לב כי להשמעת קול ולחשיפה לקהל רחב עשויות להיות משמעויות והשלכות שונות עבור קבוצות רוב וקבוצות מיעוט. יש לקחת בחשבון את ההבדלים הללו בבחירת הדוברות והדוברים, בתכנון נושאי השיחה, ובאפשור של אנונימיות במידת הצורך.
שגרת אירועים רב-תרבותיים שנתית
אקלים רב תרבותי
מסורת מוסדית הכוללת אירועים חברתיים ותרבותיים קבועים בלוח השנה בהם ניתן ייצוג לקבוצות השונות ונחגג המגוון הרב-תרבותי בקמפוס - כגון פתיחת שנת הלימודים, ציון משותף של חגי הקבוצות השונות, סמינרים וכנסים, תערוכות מתחלפות וכיו"ב.
יום השפה הערבית מתקיים מדי שנה באוניברסיטת בן גוריון בנגב כדי לקדם דיון על מקומה ומעמדה של השפה הערבית בישראל, להכיר הקשרים ואוצרות תרבותיים וחברתיים, ללמוד על חשיבותה לערבים ויהודים בכלל ובקמפוס האקדמי בפרט, ולהדגיש את יכולתה של השפה לשמש כאמצעי להיכרות, הבנה, כבוד הדדי וחיים משותפים.
אוניברסיטאות בעולם נוקטות פעולות ומציעות מענים ממוקדים נוספים לבניית קהילה מגוונת בקמפוס:
◎ באוניברסיטת הרווארד מתקיימים מפגשי Afternoon of Engagement בנושאים הקשורים לגיוון והכללה, הפתוחים לכלל הסטודנטים והסגלים. המפגשים כוללים הרצאות, סדנאות ושיח בקבוצות קטנות על משמעותם של הכללה ושייכות, על אתגרים ופתרונות.
◎ "קולות בקמפוס" באוניברסיטת קליפורניה ברקלי - סדרת פודקסטים שמטרתה השמעת קול של קבוצות שונות בקמפוס. מנחה קבועה מראיינת סטודנטיות וסטודנטים, חברות סגל אקדמי ומנהלי, אורחים ואמנים, ומשוחחת איתם על נושאים מקצועיים ועל חייהם האישיים - מוצאם, הזדמנויות שהיו או לא היו להם וכו'.
יש לשים לב כי להשמעת קול ולחשיפה לקהל רחב עשויות להיות משמעויות והשלכות שונות עבור קבוצות רוב וקבוצות מיעוט. יש לקחת בחשבון את ההבדלים הללו בבחירת הדוברות והדוברים, בתכנון נושאי השיחה, ובאפשור של אנונימיות במידת הצורך.
שגרת אירועים רב-תרבותיים שנתית
אקלים רב תרבותי
מסורת מוסדית הכוללת אירועים חברתיים ותרבותיים קבועים בלוח השנה בהם ניתן ייצוג לקבוצות השונות ונחגג המגוון הרב-תרבותי בקמפוס - כגון פתיחת שנת הלימודים, ציון משותף של חגי הקבוצות השונות, סמינרים וכנסים, תערוכות מתחלפות וכיו"ב.
יום השפה הערבית מתקיים מדי שנה באוניברסיטת בן גוריון בנגב כדי לקדם דיון על מקומה ומעמדה של השפה הערבית בישראל, להכיר הקשרים ואוצרות תרבותיים וחברתיים, ללמוד על חשיבותה לערבים ויהודים בכלל ובקמפוס האקדמי בפרט, ולהדגיש את יכולתה של השפה לשמש כאמצעי להיכרות, הבנה, כבוד הדדי וחיים משותפים.
אוניברסיטאות בעולם נוקטות פעולות ומציעות מענים ממוקדים נוספים לבניית קהילה מגוונת בקמפוס:
◎ באוניברסיטת הרווארד מתקיימים מפגשי Afternoon of Engagement בנושאים הקשורים לגיוון והכללה, הפתוחים לכלל הסטודנטים והסגלים. המפגשים כוללים הרצאות, סדנאות ושיח בקבוצות קטנות על משמעותם של הכללה ושייכות, על אתגרים ופתרונות.
◎ "קולות בקמפוס" באוניברסיטת קליפורניה ברקלי - סדרת פודקסטים שמטרתה השמעת קול של קבוצות שונות בקמפוס. מנחה קבועה מראיינת סטודנטיות וסטודנטים, חברות סגל אקדמי ומנהלי, אורחים ואמנים, ומשוחחת איתם על נושאים מקצועיים ועל חייהם האישיים - מוצאם, הזדמנויות שהיו או לא היו להם וכו'.
יש לשים לב כי להשמעת קול ולחשיפה לקהל רחב עשויות להיות משמעויות והשלכות שונות עבור קבוצות רוב וקבוצות מיעוט. יש לקחת בחשבון את ההבדלים הללו בבחירת הדוברות והדוברים, בתכנון נושאי השיחה, ובאפשור של אנונימיות במידת הצורך.
הכשרה שנתית בנושא עבודות משותפות בקבוצות הטרוגניות
שיתוף פעולה בין-קבוצתי
הקניית כלים למרצות ומרצים ליצירה וניהול של עבודות משותפות בקבוצות הטרוגניות, כפרקטיקה שצומחת משגרת הלימוד התורמת לשיפור הישגים אקדמיים של קבוצות מיעוט ומאפשרת חיזוק של המרקם החברתי בכיתה.
שימוש נרחב מצד מרצים ומרצות בפרקטיקה של עבודה בקבוצות מגוונות בכיתה, במעבדה ובמטלות, עשוי לחולל שינוי מן היסוד ולהשפיע באופן חיובי על מערכות היחסים בקמפוס בין סטודנטיות וסטודנטים מקבוצות שונות.
כדי להפוך את העבודה בקבוצות מגוונות לפרקטיקה שגרתית, מומלץ להכשיר את הסגל האקדמי מדי שנה על מנת לסייע ולעודד שימוש במשאב זה ככלי לקידום הכיתה כמרחב משותף ויחסים מיטיבים בין הקבוצות.
ההכשרה תכלול דיון בעקרונות פסיכו-חברתיים ליישום עבודות משותפות תוך חשיבה על הצרכים של קבוצות הרוב והמיעוט והתמודדות עם הפערים ביניהן (כגון יצירת התנאים למגע הרמוני, תזמון נכון ליישום, הרכב הקבוצות וכיו"ב), המלצות וכלים להצגת הפרקטיקה לכיתה על ידי המרצה ולהתמודדות עם התנגדויות נפוצות, טכניקות לחלוקה לקבוצות הטרוגניות בכיתה, מבנה המטלות ומרכיבי הציון או ההערכה.
ראו עוד במדריך "הכיתה המכילה באקדמיה" של מרכז אקורד (עמ' 30).
ניתן להקים פורום או קבוצת וואטסאפ של מרצות ומרצים שעברו את ההכשרה לטובת שיתוף בניסיון, התייעצות בדילמות ולמידת עמיתות ועמיתים.
הכשרה שנתית בנושא עבודות משותפות בקבוצות הטרוגניות
שיתוף פעולה בין-קבוצתי
הקניית כלים למרצות ומרצים ליצירה וניהול של עבודות משותפות בקבוצות הטרוגניות, כפרקטיקה שצומחת משגרת הלימוד התורמת לשיפור הישגים אקדמיים של קבוצות מיעוט ומאפשרת חיזוק של המרקם החברתי בכיתה.
שימוש נרחב מצד מרצים ומרצות בפרקטיקה של עבודה בקבוצות מגוונות בכיתה, במעבדה ובמטלות, עשוי לחולל שינוי מן היסוד ולהשפיע באופן חיובי על מערכות היחסים בקמפוס בין סטודנטיות וסטודנטים מקבוצות שונות.
כדי להפוך את העבודה בקבוצות מגוונות לפרקטיקה שגרתית, מומלץ להכשיר את הסגל האקדמי מדי שנה על מנת לסייע ולעודד שימוש במשאב זה ככלי לקידום הכיתה כמרחב משותף ויחסים מיטיבים בין הקבוצות.
ההכשרה תכלול דיון בעקרונות פסיכו-חברתיים ליישום עבודות משותפות תוך חשיבה על הצרכים של קבוצות הרוב והמיעוט והתמודדות עם הפערים ביניהן (כגון יצירת התנאים למגע הרמוני, תזמון נכון ליישום, הרכב הקבוצות וכיו"ב), המלצות וכלים להצגת הפרקטיקה לכיתה על ידי המרצה ולהתמודדות עם התנגדויות נפוצות, טכניקות לחלוקה לקבוצות הטרוגניות בכיתה, מבנה המטלות ומרכיבי הציון או ההערכה.
ראו עוד במדריך "הכיתה המכילה באקדמיה" של מרכז אקורד (עמ' 30).
ניתן להקים פורום או קבוצת וואטסאפ של מרצות ומרצים שעברו את ההכשרה לטובת שיתוף בניסיון, התייעצות בדילמות ולמידת עמיתות ועמיתים.
הכשרה שנתית בנושא עבודות משותפות בקבוצות הטרוגניות
שיתוף פעולה בין-קבוצתי
הקניית כלים למרצות ומרצים ליצירה וניהול של עבודות משותפות בקבוצות הטרוגניות, כפרקטיקה שצומחת משגרת הלימוד התורמת לשיפור הישגים אקדמיים של קבוצות מיעוט ומאפשרת חיזוק של המרקם החברתי בכיתה.
שימוש נרחב מצד מרצים ומרצות בפרקטיקה של עבודה בקבוצות מגוונות בכיתה, במעבדה ובמטלות, עשוי לחולל שינוי מן היסוד ולהשפיע באופן חיובי על מערכות היחסים בקמפוס בין סטודנטיות וסטודנטים מקבוצות שונות.
כדי להפוך את העבודה בקבוצות מגוונות לפרקטיקה שגרתית, מומלץ להכשיר את הסגל האקדמי מדי שנה על מנת לסייע ולעודד שימוש במשאב זה ככלי לקידום הכיתה כמרחב משותף ויחסים מיטיבים בין הקבוצות.
ההכשרה תכלול דיון בעקרונות פסיכו-חברתיים ליישום עבודות משותפות תוך חשיבה על הצרכים של קבוצות הרוב והמיעוט והתמודדות עם הפערים ביניהן (כגון יצירת התנאים למגע הרמוני, תזמון נכון ליישום, הרכב הקבוצות וכיו"ב), המלצות וכלים להצגת הפרקטיקה לכיתה על ידי המרצה ולהתמודדות עם התנגדויות נפוצות, טכניקות לחלוקה לקבוצות הטרוגניות בכיתה, מבנה המטלות ומרכיבי הציון או ההערכה.
ראו עוד במדריך "הכיתה המכילה באקדמיה" של מרכז אקורד (עמ' 30).
ניתן להקים פורום או קבוצת וואטסאפ של מרצות ומרצים שעברו את ההכשרה לטובת שיתוף בניסיון, התייעצות בדילמות ולמידת עמיתות ועמיתים.
הכשרה שנתית בנושא עבודות משותפות בקבוצות הטרוגניות
שיתוף פעולה בין-קבוצתי
הקניית כלים למרצות ומרצים ליצירה וניהול של עבודות משותפות בקבוצות הטרוגניות, כפרקטיקה שצומחת משגרת הלימוד התורמת לשיפור הישגים אקדמיים של קבוצות מיעוט ומאפשרת חיזוק של המרקם החברתי בכיתה.
שימוש נרחב מצד מרצים ומרצות בפרקטיקה של עבודה בקבוצות מגוונות בכיתה, במעבדה ובמטלות, עשוי לחולל שינוי מן היסוד ולהשפיע באופן חיובי על מערכות היחסים בקמפוס בין סטודנטיות וסטודנטים מקבוצות שונות.
כדי להפוך את העבודה בקבוצות מגוונות לפרקטיקה שגרתית, מומלץ להכשיר את הסגל האקדמי מדי שנה על מנת לסייע ולעודד שימוש במשאב זה ככלי לקידום הכיתה כמרחב משותף ויחסים מיטיבים בין הקבוצות.
ההכשרה תכלול דיון בעקרונות פסיכו-חברתיים ליישום עבודות משותפות תוך חשיבה על הצרכים של קבוצות הרוב והמיעוט והתמודדות עם הפערים ביניהן (כגון יצירת התנאים למגע הרמוני, תזמון נכון ליישום, הרכב הקבוצות וכיו"ב), המלצות וכלים להצגת הפרקטיקה לכיתה על ידי המרצה ולהתמודדות עם התנגדויות נפוצות, טכניקות לחלוקה לקבוצות הטרוגניות בכיתה, מבנה המטלות ומרכיבי הציון או ההערכה.
ראו עוד במדריך "הכיתה המכילה באקדמיה" של מרכז אקורד (עמ' 30).
ניתן להקים פורום או קבוצת וואטסאפ של מרצות ומרצים שעברו את ההכשרה לטובת שיתוף בניסיון, התייעצות בדילמות ולמידת עמיתות ועמיתים.
שילוב תכנים של חיים ועבודה בסביבה מגוונת כחלק מנושאי הלימוד בקורסים רלוונטיים
כשירות תרבותית
חשיפה לפרספקטיבות מגוונות בתוך תחומי הלימוד ודגש על הרלוונטיות המקצועית של כשירות תרבותית ותרומתה למצוינות אקדמית.
דוגמאות לשילוב תכנים רב-תרבותיים בלימודים המקצועיים בקורסים שונים יכולות להיות למשל:
◎ במקצועות הבריאות – דיון בהשפעת רקע תרבותי, דת ושפה על תפיסות של בריאות וחולי, על גישה לטיפול רפואי ועל תקשורת בין מטפל למטופל; ניתוח מקרים המדגימים את החשיבות של התאמת שירותי הבריאות לצרכים של אוכלוסיות מגוונות.
◎ במדעי החברה והחינוך – בחינה של מושגים כמו זהות, שייכות, כוח ופריבילגיה דרך פרספקטיבות תרבותיות שונות; ניתוח השפעת גורמים חברתיים ותרבותיים על יחסים בין קבוצות; תרגילים המקדמים רפלקציה על עמדות אישיות ומודעות להטיות תרבותיות.
◎ בהנדסה ובמדעים מדויקים – בחינת האופן שבו פתרונות טכנולוגיים מושפעים מהקשרים תרבותיים וחברתיים; פיתוח מוצרים או מערכות הנגישים לקהלים מגוונים תוך התחשבות בשפה, מגדר, מוגבלות ורקע תרבותי; דיון באחריות החברתית של המהנדס/ת בהקשרים רב-תרבותיים.
◎ במדעי הרוח והאמנויות – חקירת ייצוגים תרבותיים מגוונים ביצירה אמנותית וספרותית; עיסוק בפרספקטיבות של קבוצות מיעוט והיחס שבין תרבות, זהות וביטוי אישי.
באמצעות שילוב נושאים כגון אלה כחלק מן הידע המקצועי, הלמידה מטפחת גם רגישות תרבותית ויכולת לפעול במקצועיות ובכבוד בסביבות מגוונות.
ניתן גם לשלב הרצאות אורחות בנושאים מקצועיים הנוגעים לעבודה בסביבה רב-תרבותית.
שילוב תכנים של חיים ועבודה בסביבה מגוונת כחלק מנושאי הלימוד בקורסים רלוונטיים
כשירות תרבותית
חשיפה לפרספקטיבות מגוונות בתוך תחומי הלימוד ודגש על הרלוונטיות המקצועית של כשירות תרבותית ותרומתה למצוינות אקדמית.
דוגמאות לשילוב תכנים רב-תרבותיים בלימודים המקצועיים בקורסים שונים יכולות להיות למשל:
◎ במקצועות הבריאות – דיון בהשפעת רקע תרבותי, דת ושפה על תפיסות של בריאות וחולי, על גישה לטיפול רפואי ועל תקשורת בין מטפל למטופל; ניתוח מקרים המדגימים את החשיבות של התאמת שירותי הבריאות לצרכים של אוכלוסיות מגוונות.
◎ במדעי החברה והחינוך – בחינה של מושגים כמו זהות, שייכות, כוח ופריבילגיה דרך פרספקטיבות תרבותיות שונות; ניתוח השפעת גורמים חברתיים ותרבותיים על יחסים בין קבוצות; תרגילים המקדמים רפלקציה על עמדות אישיות ומודעות להטיות תרבותיות.
◎ בהנדסה ובמדעים מדויקים – בחינת האופן שבו פתרונות טכנולוגיים מושפעים מהקשרים תרבותיים וחברתיים; פיתוח מוצרים או מערכות הנגישים לקהלים מגוונים תוך התחשבות בשפה, מגדר, מוגבלות ורקע תרבותי; דיון באחריות החברתית של המהנדס/ת בהקשרים רב-תרבותיים.
◎ במדעי הרוח והאמנויות – חקירת ייצוגים תרבותיים מגוונים ביצירה אמנותית וספרותית; עיסוק בפרספקטיבות של קבוצות מיעוט והיחס שבין תרבות, זהות וביטוי אישי.
באמצעות שילוב נושאים כגון אלה כחלק מן הידע המקצועי, הלמידה מטפחת גם רגישות תרבותית ויכולת לפעול במקצועיות ובכבוד בסביבות מגוונות.
ניתן גם לשלב הרצאות אורחות בנושאים מקצועיים הנוגעים לעבודה בסביבה רב-תרבותית.
שילוב תכנים של חיים ועבודה בסביבה מגוונת כחלק מנושאי הלימוד בקורסים רלוונטיים
כשירות תרבותית
חשיפה לפרספקטיבות מגוונות בתוך תחומי הלימוד ודגש על הרלוונטיות המקצועית של כשירות תרבותית ותרומתה למצוינות אקדמית.
דוגמאות לשילוב תכנים רב-תרבותיים בלימודים המקצועיים בקורסים שונים יכולות להיות למשל:
◎ במקצועות הבריאות – דיון בהשפעת רקע תרבותי, דת ושפה על תפיסות של בריאות וחולי, על גישה לטיפול רפואי ועל תקשורת בין מטפל למטופל; ניתוח מקרים המדגימים את החשיבות של התאמת שירותי הבריאות לצרכים של אוכלוסיות מגוונות.
◎ במדעי החברה והחינוך – בחינה של מושגים כמו זהות, שייכות, כוח ופריבילגיה דרך פרספקטיבות תרבותיות שונות; ניתוח השפעת גורמים חברתיים ותרבותיים על יחסים בין קבוצות; תרגילים המקדמים רפלקציה על עמדות אישיות ומודעות להטיות תרבותיות.
◎ בהנדסה ובמדעים מדויקים – בחינת האופן שבו פתרונות טכנולוגיים מושפעים מהקשרים תרבותיים וחברתיים; פיתוח מוצרים או מערכות הנגישים לקהלים מגוונים תוך התחשבות בשפה, מגדר, מוגבלות ורקע תרבותי; דיון באחריות החברתית של המהנדס/ת בהקשרים רב-תרבותיים.
◎ במדעי הרוח והאמנויות – חקירת ייצוגים תרבותיים מגוונים ביצירה אמנותית וספרותית; עיסוק בפרספקטיבות של קבוצות מיעוט והיחס שבין תרבות, זהות וביטוי אישי.
באמצעות שילוב נושאים כגון אלה כחלק מן הידע המקצועי, הלמידה מטפחת גם רגישות תרבותית ויכולת לפעול במקצועיות ובכבוד בסביבות מגוונות.
ניתן גם לשלב הרצאות אורחות בנושאים מקצועיים הנוגעים לעבודה בסביבה רב-תרבותית.
שילוב תכנים של חיים ועבודה בסביבה מגוונת כחלק מנושאי הלימוד בקורסים רלוונטיים
כשירות תרבותית
חשיפה לפרספקטיבות מגוונות בתוך תחומי הלימוד ודגש על הרלוונטיות המקצועית של כשירות תרבותית ותרומתה למצוינות אקדמית.
דוגמאות לשילוב תכנים רב-תרבותיים בלימודים המקצועיים בקורסים שונים יכולות להיות למשל:
◎ במקצועות הבריאות – דיון בהשפעת רקע תרבותי, דת ושפה על תפיסות של בריאות וחולי, על גישה לטיפול רפואי ועל תקשורת בין מטפל למטופל; ניתוח מקרים המדגימים את החשיבות של התאמת שירותי הבריאות לצרכים של אוכלוסיות מגוונות.
◎ במדעי החברה והחינוך – בחינה של מושגים כמו זהות, שייכות, כוח ופריבילגיה דרך פרספקטיבות תרבותיות שונות; ניתוח השפעת גורמים חברתיים ותרבותיים על יחסים בין קבוצות; תרגילים המקדמים רפלקציה על עמדות אישיות ומודעות להטיות תרבותיות.
◎ בהנדסה ובמדעים מדויקים – בחינת האופן שבו פתרונות טכנולוגיים מושפעים מהקשרים תרבותיים וחברתיים; פיתוח מוצרים או מערכות הנגישים לקהלים מגוונים תוך התחשבות בשפה, מגדר, מוגבלות ורקע תרבותי; דיון באחריות החברתית של המהנדס/ת בהקשרים רב-תרבותיים.
◎ במדעי הרוח והאמנויות – חקירת ייצוגים תרבותיים מגוונים ביצירה אמנותית וספרותית; עיסוק בפרספקטיבות של קבוצות מיעוט והיחס שבין תרבות, זהות וביטוי אישי.
באמצעות שילוב נושאים כגון אלה כחלק מן הידע המקצועי, הלמידה מטפחת גם רגישות תרבותית ויכולת לפעול במקצועיות ובכבוד בסביבות מגוונות.
ניתן גם לשלב הרצאות אורחות בנושאים מקצועיים הנוגעים לעבודה בסביבה רב-תרבותית.
ביסוס שגרות
02
איך מיישמים
הקמת מרכז לתכלול הפעילות הרב-תרבותית במוסד
אקלים רב תרבותי
מרחב פעיל המוביל בקמפוס פעילויות מגוונות, אירועי תרבות וחברה, סדנאות ותוכניות חינוכיות בנושאי רב-תרבותיות.
מרכזים רב-תרבותיים פועלים במוסדות אקדמיים רבים בעולם ועוסקים בתחומים כגון:
◎ הרצאות, סדנאות, סדרות אירועים, כינוסים ופעילויות בנושאי מגוון תרבותי, הכללה ושוויון.
◎ אירועי תרבות לאורך השנה האקדמית לציון חגים ומועדים ולהצגת מסורות ומנהגים של קבוצות שונות.
◎ תמיכה וליווי לסטודנטים וסגלים מקבוצות מגוון.
◎ מרחבים בטוחים לכל באות ובאי הקמפוס לשיח זהותי ולדיאלוג בין-תרבותי.
◎ קשרי קהילה עם ארגונים תרבותיים וקהילתיים מחוץ לקמפוס.
◎ הנגשה לשונית ותרבותית של שירותי המוסד האקדמי.
◎ יצירת תוכן חינוכי רב-תרבותי.
◎ מחקר בנושאי רב-תרבותיות והשפעתה על הסביבה האקדמית.
במוסדות רבים מקפידים על שילוב קולות מגוונים בהנהגת המרכז, כדי להבטיח שהוא משקף את מגוון הקהלים שהוא משרת.
במכללה האקדמית בית ברל פועל המרכז לקידום חיים משותפים, המשמש בית לכל היוזמות האקדמיות, החינוכיות והחברתית במכללה לקידום גישה רב-תרבותית וליצירת חברה משותפת, דמוקרטית ושוויונית.
המרכז פועל בשלושה מעגלים מרכזיים:
◎ עבודה במרחב הציבורי - כגון שלטים בשלוש שפות, לוח שנה אקדמי משותף לכל הדתות, חגיגות ואירועים חברתיים משותפים.
◎ עבודה עם הסגל האקדמי והמנהלי - כגון כנסים, סמינרים וסדנאות, התאמת הסילבוסים להוראה בכיתות מגוונות, ועידוד מחקר בתחום חיים משותפים ועוד.
◎ עבודה עם הסטודנטיות והסטודנטים במכללה - בין היתר קורסי ערבית/עברית, קורסים העוסקים בזהויות שונות בחברה הישראלית, תוכניות אקדמיות ופרויקטים משותפים לסטודנטים יהודים וערבים, תוכנית הסמכה למנהיגות בחיים משותפים ועוד.
הקמת מרכז לתכלול הפעילות הרב-תרבותית במוסד
אקלים רב תרבותי
מרחב פעיל המוביל בקמפוס פעילויות מגוונות, אירועי תרבות וחברה, סדנאות ותוכניות חינוכיות בנושאי רב-תרבותיות.
מרכזים רב-תרבותיים פועלים במוסדות אקדמיים רבים בעולם ועוסקים בתחומים כגון:
◎ הרצאות, סדנאות, סדרות אירועים, כינוסים ופעילויות בנושאי מגוון תרבותי, הכללה ושוויון.
◎ אירועי תרבות לאורך השנה האקדמית לציון חגים ומועדים ולהצגת מסורות ומנהגים של קבוצות שונות.
◎ תמיכה וליווי לסטודנטים וסגלים מקבוצות מגוון.
◎ מרחבים בטוחים לכל באות ובאי הקמפוס לשיח זהותי ולדיאלוג בין-תרבותי.
◎ קשרי קהילה עם ארגונים תרבותיים וקהילתיים מחוץ לקמפוס.
◎ הנגשה לשונית ותרבותית של שירותי המוסד האקדמי.
◎ יצירת תוכן חינוכי רב-תרבותי.
◎ מחקר בנושאי רב-תרבותיות והשפעתה על הסביבה האקדמית.
במוסדות רבים מקפידים על שילוב קולות מגוונים בהנהגת המרכז, כדי להבטיח שהוא משקף את מגוון הקהלים שהוא משרת.
במכללה האקדמית בית ברל פועל המרכז לקידום חיים משותפים, המשמש בית לכל היוזמות האקדמיות, החינוכיות והחברתית במכללה לקידום גישה רב-תרבותית וליצירת חברה משותפת, דמוקרטית ושוויונית.
המרכז פועל בשלושה מעגלים מרכזיים:
◎ עבודה במרחב הציבורי - כגון שלטים בשלוש שפות, לוח שנה אקדמי משותף לכל הדתות, חגיגות ואירועים חברתיים משותפים.
◎ עבודה עם הסגל האקדמי והמנהלי - כגון כנסים, סמינרים וסדנאות, התאמת הסילבוסים להוראה בכיתות מגוונות, ועידוד מחקר בתחום חיים משותפים ועוד.
◎ עבודה עם הסטודנטיות והסטודנטים במכללה - בין היתר קורסי ערבית/עברית, קורסים העוסקים בזהויות שונות בחברה הישראלית, תוכניות אקדמיות ופרויקטים משותפים לסטודנטים יהודים וערבים, תוכנית הסמכה למנהיגות בחיים משותפים ועוד.
הקמת מרכז לתכלול הפעילות הרב-תרבותית במוסד
אקלים רב תרבותי
מרחב פעיל המוביל בקמפוס פעילויות מגוונות, אירועי תרבות וחברה, סדנאות ותוכניות חינוכיות בנושאי רב-תרבותיות.
מרכזים רב-תרבותיים פועלים במוסדות אקדמיים רבים בעולם ועוסקים בתחומים כגון:
◎ הרצאות, סדנאות, סדרות אירועים, כינוסים ופעילויות בנושאי מגוון תרבותי, הכללה ושוויון.
◎ אירועי תרבות לאורך השנה האקדמית לציון חגים ומועדים ולהצגת מסורות ומנהגים של קבוצות שונות.
◎ תמיכה וליווי לסטודנטים וסגלים מקבוצות מגוון.
◎ מרחבים בטוחים לכל באות ובאי הקמפוס לשיח זהותי ולדיאלוג בין-תרבותי.
◎ קשרי קהילה עם ארגונים תרבותיים וקהילתיים מחוץ לקמפוס.
◎ הנגשה לשונית ותרבותית של שירותי המוסד האקדמי.
◎ יצירת תוכן חינוכי רב-תרבותי.
◎ מחקר בנושאי רב-תרבותיות והשפעתה על הסביבה האקדמית.
במוסדות רבים מקפידים על שילוב קולות מגוונים בהנהגת המרכז, כדי להבטיח שהוא משקף את מגוון הקהלים שהוא משרת.
במכללה האקדמית בית ברל פועל המרכז לקידום חיים משותפים, המשמש בית לכל היוזמות האקדמיות, החינוכיות והחברתית במכללה לקידום גישה רב-תרבותית וליצירת חברה משותפת, דמוקרטית ושוויונית.
המרכז פועל בשלושה מעגלים מרכזיים:
◎ עבודה במרחב הציבורי - כגון שלטים בשלוש שפות, לוח שנה אקדמי משותף לכל הדתות, חגיגות ואירועים חברתיים משותפים.
◎ עבודה עם הסגל האקדמי והמנהלי - כגון כנסים, סמינרים וסדנאות, התאמת הסילבוסים להוראה בכיתות מגוונות, ועידוד מחקר בתחום חיים משותפים ועוד.
◎ עבודה עם הסטודנטיות והסטודנטים במכללה - בין היתר קורסי ערבית/עברית, קורסים העוסקים בזהויות שונות בחברה הישראלית, תוכניות אקדמיות ופרויקטים משותפים לסטודנטים יהודים וערבים, תוכנית הסמכה למנהיגות בחיים משותפים ועוד.
הקמת מרכז לתכלול הפעילות הרב-תרבותית במוסד
אקלים רב תרבותי
מרחב פעיל המוביל בקמפוס פעילויות מגוונות, אירועי תרבות וחברה, סדנאות ותוכניות חינוכיות בנושאי רב-תרבותיות.
מרכזים רב-תרבותיים פועלים במוסדות אקדמיים רבים בעולם ועוסקים בתחומים כגון:
◎ הרצאות, סדנאות, סדרות אירועים, כינוסים ופעילויות בנושאי מגוון תרבותי, הכללה ושוויון.
◎ אירועי תרבות לאורך השנה האקדמית לציון חגים ומועדים ולהצגת מסורות ומנהגים של קבוצות שונות.
◎ תמיכה וליווי לסטודנטים וסגלים מקבוצות מגוון.
◎ מרחבים בטוחים לכל באות ובאי הקמפוס לשיח זהותי ולדיאלוג בין-תרבותי.
◎ קשרי קהילה עם ארגונים תרבותיים וקהילתיים מחוץ לקמפוס.
◎ הנגשה לשונית ותרבותית של שירותי המוסד האקדמי.
◎ יצירת תוכן חינוכי רב-תרבותי.
◎ מחקר בנושאי רב-תרבותיות והשפעתה על הסביבה האקדמית.
במוסדות רבים מקפידים על שילוב קולות מגוונים בהנהגת המרכז, כדי להבטיח שהוא משקף את מגוון הקהלים שהוא משרת.
במכללה האקדמית בית ברל פועל המרכז לקידום חיים משותפים, המשמש בית לכל היוזמות האקדמיות, החינוכיות והחברתית במכללה לקידום גישה רב-תרבותית וליצירת חברה משותפת, דמוקרטית ושוויונית.
המרכז פועל בשלושה מעגלים מרכזיים:
◎ עבודה במרחב הציבורי - כגון שלטים בשלוש שפות, לוח שנה אקדמי משותף לכל הדתות, חגיגות ואירועים חברתיים משותפים.
◎ עבודה עם הסגל האקדמי והמנהלי - כגון כנסים, סמינרים וסדנאות, התאמת הסילבוסים להוראה בכיתות מגוונות, ועידוד מחקר בתחום חיים משותפים ועוד.
◎ עבודה עם הסטודנטיות והסטודנטים במכללה - בין היתר קורסי ערבית/עברית, קורסים העוסקים בזהויות שונות בחברה הישראלית, תוכניות אקדמיות ופרויקטים משותפים לסטודנטים יהודים וערבים, תוכנית הסמכה למנהיגות בחיים משותפים ועוד.
מדיניות של הענקת בונוס בציון על עבודות משותפות
שיתוף פעולה בין-קבוצתי
מדיניות מוסדית המעודדת עבודות משותפות בקבוצות הטרוגניות באמצעות קביעת מנגנון להענקת בונוס בציון לסטודנטיות וסטודנטים שיבחרו בכך.
החלטות והנחיות רשמיות מטעם הנהלת המוסד או היחידה (פקולטה/ מחלקה/ בית ספר/ חוג) מהוות איתות ממסדי המשמש כמקור מידע אודות הנורמות הרצויות, ומסריו מסמנים לכלל באות ובאי הפקולטה אילו התנהגויות הן ההתנהגויות הרצויות.
עבודות משותפות הן אמצעי שאינו דורש משאבים כספיים ויש לו השפעה משמעותית על הישגים אקדמיים והתנהגות בכיתה. יצירת מנגנון לתמרוץ עבודות משותפות באמצעות הענקת בונוס לציון מסמנת לסטודנטיות ולסטודנטים, כמו גם לסגלים: זהו דבר חשוב, הראוי להערכה ולתגמול.
מדיניות של הענקת בונוס בציון על עבודות משותפות
שיתוף פעולה בין-קבוצתי
מדיניות מוסדית המעודדת עבודות משותפות בקבוצות הטרוגניות באמצעות קביעת מנגנון להענקת בונוס בציון לסטודנטיות וסטודנטים שיבחרו בכך.
החלטות והנחיות רשמיות מטעם הנהלת המוסד או היחידה (פקולטה/ מחלקה/ בית ספר/ חוג) מהוות איתות ממסדי המשמש כמקור מידע אודות הנורמות הרצויות, ומסריו מסמנים לכלל באות ובאי הפקולטה אילו התנהגויות הן ההתנהגויות הרצויות.
עבודות משותפות הן אמצעי שאינו דורש משאבים כספיים ויש לו השפעה משמעותית על הישגים אקדמיים והתנהגות בכיתה. יצירת מנגנון לתמרוץ עבודות משותפות באמצעות הענקת בונוס לציון מסמנת לסטודנטיות ולסטודנטים, כמו גם לסגלים: זהו דבר חשוב, הראוי להערכה ולתגמול.
מדיניות של הענקת בונוס בציון על עבודות משותפות
שיתוף פעולה בין-קבוצתי
מדיניות מוסדית המעודדת עבודות משותפות בקבוצות הטרוגניות באמצעות קביעת מנגנון להענקת בונוס בציון לסטודנטיות וסטודנטים שיבחרו בכך.
החלטות והנחיות רשמיות מטעם הנהלת המוסד או היחידה (פקולטה/ מחלקה/ בית ספר/ חוג) מהוות איתות ממסדי המשמש כמקור מידע אודות הנורמות הרצויות, ומסריו מסמנים לכלל באות ובאי הפקולטה אילו התנהגויות הן ההתנהגויות הרצויות.
עבודות משותפות הן אמצעי שאינו דורש משאבים כספיים ויש לו השפעה משמעותית על הישגים אקדמיים והתנהגות בכיתה. יצירת מנגנון לתמרוץ עבודות משותפות באמצעות הענקת בונוס לציון מסמנת לסטודנטיות ולסטודנטים, כמו גם לסגלים: זהו דבר חשוב, הראוי להערכה ולתגמול.
מדיניות של הענקת בונוס בציון על עבודות משותפות
שיתוף פעולה בין-קבוצתי
מדיניות מוסדית המעודדת עבודות משותפות בקבוצות הטרוגניות באמצעות קביעת מנגנון להענקת בונוס בציון לסטודנטיות וסטודנטים שיבחרו בכך.
החלטות והנחיות רשמיות מטעם הנהלת המוסד או היחידה (פקולטה/ מחלקה/ בית ספר/ חוג) מהוות איתות ממסדי המשמש כמקור מידע אודות הנורמות הרצויות, ומסריו מסמנים לכלל באות ובאי הפקולטה אילו התנהגויות הן ההתנהגויות הרצויות.
עבודות משותפות הן אמצעי שאינו דורש משאבים כספיים ויש לו השפעה משמעותית על הישגים אקדמיים והתנהגות בכיתה. יצירת מנגנון לתמרוץ עבודות משותפות באמצעות הענקת בונוס לציון מסמנת לסטודנטיות ולסטודנטים, כמו גם לסגלים: זהו דבר חשוב, הראוי להערכה ולתגמול.
פיתוח קורס לכשירות תרבותית בחברה מגוונת כחלק מתוכנית הלימודים
כשירות תרבותית
העשרת נקודת המבט של הסטודנטיות והסטודנטים וכישוריהם האישיים והמקצועיים, באמצעות קורס העוסק בסוגיות הקשורות בחיים ובעבודה בחברה רב-תרבותית כגון זהות, תרבות, סטריאוטיפים ודעות קדומות, יחסים בין קבוצות ומסוגלות תרבותית.
במכללה האקדמית גליל מערבי פותח קורס בנושא רב-תרבותיות, המשולב במערכת כקורס חובה בשנה א' לכל הסטודנטיות והסטודנטים.
הקורס מתייחס לחברה בישראל כאל מעבדה רב-תרבותית שמזמנת דיאלוג בין קבוצות שונות. במהלך הקורס נבחנים צמתים תרבותיים שונים של האוכלוסיות החיות יחד או בסמיכות זו לזו: מסורות חברתיות, אתניות ולאומיוח, צורות התיישבות, דתות ומסורות דתיות, שפה ייחודית לצד רב-לשוניות, ועוד.
הקורס מתנהל במתכונת של סדנאות העוסקות בסוגיות מהותיות הקשורות בזהות, ערכים ודיאלוג עם האחר על מנת ליצור שיח משמעותי והכרות מעמיקה בין הקבוצות. מטרתו להרחיב ולהעמיק את הידע של הסטודנטיות והסטודנטים במבנה המורכב של החברה הישראלית ובתהליכים היסטוריים ועכשווים המעצבים אותו, על מנת לאפשר להם לחקור באופן פעיל את הזהות החברתית שלהם, לעצב עמדות סובלניות ושיח אמפטי עם סביבתם ובהמשך להיות שגרירי שינוי בחברה.
פיתוח קורס לכשירות תרבותית בחברה מגוונת כחלק מתוכנית הלימודים
כשירות תרבותית
העשרת נקודת המבט של הסטודנטיות והסטודנטים וכישוריהם האישיים והמקצועיים, באמצעות קורס העוסק בסוגיות הקשורות בחיים ובעבודה בחברה רב-תרבותית כגון זהות, תרבות, סטריאוטיפים ודעות קדומות, יחסים בין קבוצות ומסוגלות תרבותית.
במכללה האקדמית גליל מערבי פותח קורס בנושא רב-תרבותיות, המשולב במערכת כקורס חובה בשנה א' לכל הסטודנטיות והסטודנטים.
הקורס מתייחס לחברה בישראל כאל מעבדה רב-תרבותית שמזמנת דיאלוג בין קבוצות שונות. במהלך הקורס נבחנים צמתים תרבותיים שונים של האוכלוסיות החיות יחד או בסמיכות זו לזו: מסורות חברתיות, אתניות ולאומיוח, צורות התיישבות, דתות ומסורות דתיות, שפה ייחודית לצד רב-לשוניות, ועוד.
הקורס מתנהל במתכונת של סדנאות העוסקות בסוגיות מהותיות הקשורות בזהות, ערכים ודיאלוג עם האחר על מנת ליצור שיח משמעותי והכרות מעמיקה בין הקבוצות. מטרתו להרחיב ולהעמיק את הידע של הסטודנטיות והסטודנטים במבנה המורכב של החברה הישראלית ובתהליכים היסטוריים ועכשווים המעצבים אותו, על מנת לאפשר להם לחקור באופן פעיל את הזהות החברתית שלהם, לעצב עמדות סובלניות ושיח אמפטי עם סביבתם ובהמשך להיות שגרירי שינוי בחברה.
פיתוח קורס לכשירות תרבותית בחברה מגוונת כחלק מתוכנית הלימודים
כשירות תרבותית
העשרת נקודת המבט של הסטודנטיות והסטודנטים וכישוריהם האישיים והמקצועיים, באמצעות קורס העוסק בסוגיות הקשורות בחיים ובעבודה בחברה רב-תרבותית כגון זהות, תרבות, סטריאוטיפים ודעות קדומות, יחסים בין קבוצות ומסוגלות תרבותית.
במכללה האקדמית גליל מערבי פותח קורס בנושא רב-תרבותיות, המשולב במערכת כקורס חובה בשנה א' לכל הסטודנטיות והסטודנטים.
הקורס מתייחס לחברה בישראל כאל מעבדה רב-תרבותית שמזמנת דיאלוג בין קבוצות שונות. במהלך הקורס נבחנים צמתים תרבותיים שונים של האוכלוסיות החיות יחד או בסמיכות זו לזו: מסורות חברתיות, אתניות ולאומיוח, צורות התיישבות, דתות ומסורות דתיות, שפה ייחודית לצד רב-לשוניות, ועוד.
הקורס מתנהל במתכונת של סדנאות העוסקות בסוגיות מהותיות הקשורות בזהות, ערכים ודיאלוג עם האחר על מנת ליצור שיח משמעותי והכרות מעמיקה בין הקבוצות. מטרתו להרחיב ולהעמיק את הידע של הסטודנטיות והסטודנטים במבנה המורכב של החברה הישראלית ובתהליכים היסטוריים ועכשווים המעצבים אותו, על מנת לאפשר להם לחקור באופן פעיל את הזהות החברתית שלהם, לעצב עמדות סובלניות ושיח אמפטי עם סביבתם ובהמשך להיות שגרירי שינוי בחברה.
פיתוח קורס לכשירות תרבותית בחברה מגוונת כחלק מתוכנית הלימודים
כשירות תרבותית
העשרת נקודת המבט של הסטודנטיות והסטודנטים וכישוריהם האישיים והמקצועיים, באמצעות קורס העוסק בסוגיות הקשורות בחיים ובעבודה בחברה רב-תרבותית כגון זהות, תרבות, סטריאוטיפים ודעות קדומות, יחסים בין קבוצות ומסוגלות תרבותית.
במכללה האקדמית גליל מערבי פותח קורס בנושא רב-תרבותיות, המשולב במערכת כקורס חובה בשנה א' לכל הסטודנטיות והסטודנטים.
הקורס מתייחס לחברה בישראל כאל מעבדה רב-תרבותית שמזמנת דיאלוג בין קבוצות שונות. במהלך הקורס נבחנים צמתים תרבותיים שונים של האוכלוסיות החיות יחד או בסמיכות זו לזו: מסורות חברתיות, אתניות ולאומיוח, צורות התיישבות, דתות ומסורות דתיות, שפה ייחודית לצד רב-לשוניות, ועוד.
הקורס מתנהל במתכונת של סדנאות העוסקות בסוגיות מהותיות הקשורות בזהות, ערכים ודיאלוג עם האחר על מנת ליצור שיח משמעותי והכרות מעמיקה בין הקבוצות. מטרתו להרחיב ולהעמיק את הידע של הסטודנטיות והסטודנטים במבנה המורכב של החברה הישראלית ובתהליכים היסטוריים ועכשווים המעצבים אותו, על מנת לאפשר להם לחקור באופן פעיל את הזהות החברתית שלהם, לעצב עמדות סובלניות ושיח אמפטי עם סביבתם ובהמשך להיות שגרירי שינוי בחברה.